יעקב משורר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
|||
שורה 16:
'''יעקב משורר''' ([[ט"ו באב]] [[תרצ"ה]] 14 באוגוסט [[1935]] - 23 ביוני [[2004]]) היה מומחה ישראלי ל[[נומיסמטיקה]] ובמיוחד ב[[מטבעות ארץ ישראל]], שימש כאוצר ראשי ל[[ארכיאולוגיה]] ב[[מוזיאון ישראל]] בירושלים, וכיהן כפרופסור במחלקה לארכיאולוגיה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]].
==תולדותיו==
{{להשלים}}
יעקב משורר נולד לאמו זמירה למשפחת מני מ[[חברון]]; נכדתו של הרב [[אליהו מני (רב)|אליהו מני]], רב הקהילה היהודית בחברון במחצית השנייה של [[המאה ה-19]]. אביו, אבא זינגרמן [[עלייה|עלה]] לארץ ב-1925, מהעיירה סרנה בצפון אוקרינה, אז [[פולין]].
שורה 23:
[[תמונה:JanaeusCoinPhoto.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע של [[אלכסנדר ינאי]]]]
{{ציטוטון|השדות שמצפון לביתנו וממזרח לו, חורשת שנלר ושפע המערות העתיקות שנקרו על דרכנו, שימשו לנו מגרש משחקים אדיר בממדיו ועשיר בהפתעותיו. בהליכה התכופה לנגריה של אבא דרך שדה פתוח פגשנו מערות מופלאות מעוטרות וחצובות היטב - הלוא הן "[[קברי הסנהדרין]]" ... נהגנו למלא את כיסנו גם אבנים, חרסים ואבני צור, וגם מטבעות עתיקים שהיו פזורים בכמות לא מבוטלת בשדות תל ארזה, רובם מתקופת [[אלכסנדר ינאי]]. ל"ציד מטבעות" נהגנו לצאת בייחוד לאחר הגשם, שאז נשטפת האדמה והמטבעות הטמונים בה נחשפים. פעם אחת, לאחר סיור בשדה, כאשר ניקיתי את נעליי מהבוץ שדבק בהם, מצאתי מטבע בבוץ שהסרתי מן הנעל!}}{{הערה|יעקב משורר, '''הצד השלישי של המטבע''', עמ' 15-13.}}
אביו נהג לטייל עמו ל[[מוזיאון רוקפלר]], שבו נמצא אוסף עתיקות גדול, מדי שבת בשבתו.
בנוסף, מצויים היו בירושלים של ילדותו ונערותו, מלומדים ומומחים שדלתם פתוחה לתלמידים צעירים ולחובבים; בהם: החוקר [[מרדכי נרקיס]] שניהל את בית הנכות בצלאל. יעקב נהג לבקר אותו עם אביו ואחיו בשבתות. נרקיס פתח להם צוהר אל האוסף בהנהלתו ואל הספרים המתאימים בספריית בית הנכות.
| |||