ירושלים החדשה (אמנים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ! |
נסיון לסדר את הערך, בעיקר בגלל בלאגן שאני עשיתי כשהרחבתי את הערך לפני זמן רב |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=קבוצת אומנים ירושלמית|אחר=מושג בנצרות|ראו=[[ירושלים החדשה (נצרות)]]}}
[[קובץ:Jerusalem komuna.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ירושלים החדשה, הקומונה הירושלמית שליד בצלאל. [[אירה יאן]] יושבת משמאל, בלבן. עוד בתמונה: [[רחל ינאית בן צבי]] (עומדת מימין), [[בוריס ש"ץ]] (לידה), [[יצחק בן צבי]] (יושב מימין).]]
'''ירושלים החדשה''' הייתה חבורה שגובשה ב[[ירושלים]] ב-[[1908]] ביוזמתו ובהנהגתו של [[בוריס ש"ץ]], מייסד בית הספר לאמנות [[בצלאל]]. חלק מחברי החבורה חיו ב[[קומונה]] וחלקם גרו בנפרד אך היו שותפים למפעלים המשותפים. ש"ץ אסף סביבו [[אמן (אמנות)|אמנים]], חלקם [[סטודנט]]ים בבצלאל, [[אומן|אומנים]] ו[[מעמד הפועלים|פועלים]], בעיקר [[סיתות|סתתים]] ו[[בית דפוס|פועלי דפוס]], שחשב לחשובים במיוחד לשם "כיבוש העבודה" בירושלים וכן אנשי רוח. הם קראו לעצמם גם ה"קומונה הירושלמית" ו"[[הטורקים הצעירים]]", ככינויה של התנועה שתפסה אותה עת את השלטון ב[[טורקיה]] ועוררה תקוות לרפורמה גם ב[[ארץ ישראל]]. בפי הערבים הם כונו 'החבורה המוסקובית', ואילו בקרב יהודי ירושלים הם נודעו בכינוי 'החוליגנים'<ref>זאב ענר, 'סיפורי משפחות : סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב'. </ref>. מטרת הקבוצה הייתה ליצור "ירושלים חדשה שתהיה מקום של השראה ומקדש ליצירה תרבותית ואמנותית", ברוח ערכי תנועת [[ארטס אנד קרפטס]].▼
▲'''ירושלים החדשה''' הייתה חבורה שגובשה ב[[ירושלים]] ב-[[1908]] ביוזמתו ובהנהגתו של [[בוריס ש"ץ]], מייסד בית הספר לאמנות [[בצלאל]]
==קומונת הסתתים (1906-1908)==
בראשית [[1906]] הקים פרופסור בוריס ש"ץ בירושלים את בית הספר לאומנות בצלאל, אשר בתחילתו שכן בבית שכור בשכונת החבשים. תלמידי בית הספר ומוריו היו ברובם יהודים אשר הגיעו מהגולה לירושלים, בתוספת של מספר תלמידים מקומיים. בחזונו ראה ש"ץ את בצלאל כהתחלה של תעשיית אומנות בישראל שתספק פרנסה למאות משפחות. כחלק מיוזמה זאת הזמין ש"ץ לירושלים פועלים, בני [[העלייה השנייה]], מרחבי הארץ על מנת לעבוד בירושלים כסתתים. ש"ץ דאג למימון תקופת ההכשרה של הסתתים, שבמסגרתה הם למדו את מלאכת הסיתות מבעלי מלאכה מקרב עולי תימן ובערבים קיבלו השתלמות באומנות בבצלאל. במסגרת זו הגיעו לירושלים שתי קבוצות של פועלים, אחת של חברי מפלגת 'פועלי ציון' ואחת של חברי מפלגת 'הפועל הצעיר'. קבוצת הפועלים הראשונה, הקימה בעיר קומונה שבה חבריה חיים במשותף וחולקים את רכושם ומשכורתם. קומונה זאת נחשבת לאחד הניסיונות הראשונים בצורת חיים זו, שהבשילו בשנים מאוחרות יותר ב[[תנועה הקיבוצית]]. חברי הקומונה כללו את [[זאב אשור]], [[גד אביגדורוב]], [[יוסף נחמני]], [[יוסף ברץ]], [[משה אינגברמן]], [[קלמן מרמר]], [[אלכסנדר זייד]], [[צפורה זייד|צפורה בקר]] (לימים זייד) ואחותה [[קיילה גלעדי|קיילה]] (לימים גלעדי). [[יחזקאל חנקין]] אשר עבד בתור צייד עבור [[ישראל אהרוני]] היה אורח קבוע וחלק מהחבורה. הם התגוררו בתחילה בצריף קטן בחצר של בי"ס בצלאל, ומאוחר יותר בשכונת 'משכנות ישראל' וב'חצר פלויד' שהייתה שייכת למדריך התיירים האמריקני [[רולה פלויד]]. בשל לבושם השונה מאנשי היישוב הישן בירושלים, אי הקפדתם על השבת, והאופן שבו הנשים בחבורה התנהגו כמו הגברים הם היוו מראה חריג ברחובות ירושלים. בקרב יהודי ירושלים הם נודעו בכינוי 'החוליגנים' ואילו בקרב הערבים הם נודעו בתור 'החבורה המוסקובית' <ref>זאב ענר, 'סיפורי משפחות : סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב'. </ref>
==ירושלים החדשה (1908-1918)==
בשנת [[1908]] עם הקמת הקומונה בסג'רה והקמת ארגון [[השומר]], עברו חלק גדול של חברי קומונת הסתתים לגליל. בין הסיבות לעזיבת ירושלים היה הקושי במציאת פרנסה בעיר, והקושי בהתארגנות במסגרת הקומונה בסביבה עירונית. מנגד הצטרפו לקבוצה בירושלים [[יצחק בן צבי]], שהיה מזכיר מפלגת פועלי ציון בארץ ישראל ונודע בכינוי המפלגתי 'אבנר', ו[[רחל ינאית]]. עם המעבר של בצלאל למשכנו הקבוע, הושכר הבנה בשכונת החבשים לחברי הקומונה ו'המחצלת של אבנר' נודעה כמקום מפגש והתכנסויות של צעירים בני העלייה השנייה, אך כמקום אליו הגיעו דמויות כמו הציירת [[אירה יאן]] (אשר עבדה כמורה בבצלאל]], היו אורחים תדירים, היו ד"ר [[נפתלי וייץ]] ואשתו חנה, [[יהושע ברזילי]], מנהל סניף [[בנק אפ"ק]] בירושלים, [[אליעזר בן יהודה]], [[אברהם לונץ]], [[יהודה בורלא]] ועוד מבני [[היישוב הישן]], אשר תהו על קנקנם של בני [[העלייה השנייה]] וראו בהם בעלי ברית לחידוש פני ירושלים.
מפעל חשוב נוסף של בני החבורה היה הקמת [[הגימנסיה העברית רחביה]]
ש"ץ תכנן עבור הקבוצה גם תוכנית התיישבות ב[[שכונה]] בירושלים בה יחיו יחדיו אמנים ופועלים, בשם "נוה בצלאל". השכונה אמנם קמה ב-[[1924]] (רחוב נרקיס בירושלים כיום), אך לא איכלסה את בני החבורה המקורית. [[מלחמת העולם הראשונה]] הפיצה את חברי החבורה לכל עבר וגרמה לפירוקה.
| |||