ירושלים החדשה (אמנים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ !
נסיון לסדר את הערך, בעיקר בגלל בלאגן שאני עשיתי כשהרחבתי את הערך לפני זמן רב
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=קבוצת אומנים ירושלמית|אחר=מושג בנצרות|ראו=[[ירושלים החדשה (נצרות)]]}}
 
[[קובץ:Jerusalem komuna.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ירושלים החדשה, הקומונה הירושלמית שליד בצלאל. [[אירה יאן]] יושבת משמאל, בלבן. עוד בתמונה: [[רחל ינאית בן צבי]] (עומדת מימין), [[בוריס ש"ץ]] (לידה), [[יצחק בן צבי]] (יושב מימין).]]
'''ירושלים החדשה''' הייתה חבורה שגובשה ב[[ירושלים]] ב-[[1908]] ביוזמתו ובהנהגתו של [[בוריס ש"ץ]], מייסד בית הספר לאמנות [[בצלאל]]. חלק מחברי החבורה חיו ב[[קומונה]] וחלקם גרו בנפרד אך היו שותפים למפעלים המשותפים. ש"ץ אסף סביבו [[אמן (אמנות)|אמנים]], חלקם [[סטודנט]]ים בבצלאל, [[אומן|אומנים]] ו[[מעמד הפועלים|פועלים]], בעיקר [[סיתות|סתתים]] ו[[בית דפוס|פועלי דפוס]], שחשב לחשובים במיוחד לשם "כיבוש העבודה" בירושלים וכן אנשי רוח. הם קראו לעצמם גם ה"קומונה הירושלמית" ו"[[הטורקים הצעירים]]", ככינויה של התנועה שתפסה אותה עת את השלטון ב[[טורקיה]] ועוררה תקוות לרפורמה גם ב[[ארץ ישראל]]. בפי הערבים הם כונו 'החבורה המוסקובית', ואילו בקרב יהודי ירושלים הם נודעו בכינוי 'החוליגנים'<ref>זאב ענר, 'סיפורי משפחות : סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב'. </ref>. מטרת הקבוצה הייתה ליצור "ירושלים חדשה שתהיה מקום של השראה ומקדש ליצירה תרבותית ואמנותית", ברוח ערכי תנועת [[ארטס אנד קרפטס]].
 
'''ירושלים החדשה''' הייתה חבורה שגובשה ב[[ירושלים]] ב-[[1908]] ביוזמתו ובהנהגתו של [[בוריס ש"ץ]], מייסד בית הספר לאמנות [[בצלאל]]. חלק מחברי החבורה חיו ב[[קומונה]] וחלקם גרו בנפרד אך היו שותפים למפעלים המשותפים. ש"ץ אסף סביבו [[אמן (אמנות)|אמנים]], חלקם [[סטודנט]]ים בבצלאל, [[אומן|אומנים]] ו[[מעמד הפועלים|פועלים]], בעיקר [[סיתות|סתתים]] ו[[בית דפוס|פועלי דפוס]], שחשב לחשובים במיוחד לשם "כיבוש העבודה" בירושלים וכן אנשי רוח. הם קראו לעצמם גם ה"קומונה הירושלמית" ו"[[הטורקים הצעירים]]", ככינויה של התנועה שתפסה אותה עת את השלטון ב[[טורקיה]] ועוררה תקוות לרפורמה גם ב[[ארץ ישראל]]. בפי הערבים הם כונו 'החבורה המוסקובית', ואילו בקרב יהודי ירושלים הם נודעו בכינוי 'החוליגנים'<ref>זאב ענר, 'סיפורי משפחות : סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב'. </ref>. מטרת הקבוצה הייתה ליצור "ירושלים חדשה שתהיה מקום של השראה ומקדש ליצירה תרבותית ואמנותית", ברוח ערכי תנועת [[ארטס אנד קרפטס]].
בין חברי הקומונה נמנו [[יצחק בן צבי|יצחק]] ו[[רחל ינאית בן צבי]], הציירת [[אירה יאן]], הפועלים [[זאב אשור]], [[גד אביגדורוב]], [[יוסף נחמני]], [[יוסף ברץ]], [[משה אינגברמן]], [[קלמן מרמר]] ועוד. הם התגוררו יחדיו ב'חצר פלויד' שהייתה שייכת למדריך התיירים האמריקני [[רולה פלויד]]. אם הקמת המבנה החדש של בניין בצלאל, עברו רבים מאנשי הקבוצה להתגורר בבניין בצלאל הישן ב[[רחוב אתיופיה]] (שהיה ידוע אז כרחוב החבשים) בעיר. חברי הקומונה חלקו ביניהם את משכורתם, בישלו יחדיו את ארוחותיהם והיו דנים בנושאים שונים על גג בניין בית הספר בצלאל. גם [[דוד בן-גוריון]], בשעה שחי בירושלים הצטרף לעתים לבני החבורה. ידידי החבורה, שלא בילו עמם את כל זמנם אך היו אורחים תדירים, היו ד"ר [[נפתלי וייץ]] ואשתו חנה, [[יהושע ברזילי]], מנהל סניף [[בנק אפ"ק]] בירושלים, [[אליעזר בן יהודה]], [[אברהם לונץ]], [[יהודה בורלא]] ועוד מבני [[היישוב הישן]], אשר תהו על קנקנם של בני [[העלייה השנייה]] וראו בהם בעלי ברית לחידוש פני ירושלים.
 
==קומונת הסתתים (1906-1908)==
בראשית [[1906]] הקים פרופסור בוריס ש"ץ בירושלים את בית הספר לאומנות בצלאל, אשר בתחילתו שכן בבית שכור בשכונת החבשים. תלמידי בית הספר ומוריו היו ברובם יהודים אשר הגיעו מהגולה לירושלים, בתוספת של מספר תלמידים מקומיים. בחזונו ראה ש"ץ את בצלאל כהתחלה של תעשיית אומנות בישראל שתספק פרנסה למאות משפחות. כחלק מיוזמה זאת הזמין ש"ץ לירושלים פועלים, בני [[העלייה השנייה]], מרחבי הארץ על מנת לעבוד בירושלים כסתתים. ש"ץ דאג למימון תקופת ההכשרה של הסתתים, שבמסגרתה הם למדו את מלאכת הסיתות מבעלי מלאכה מקרב עולי תימן ובערבים קיבלו השתלמות באומנות בבצלאל. במסגרת זו הגיעו לירושלים שתי קבוצות של פועלים, אחת של חברי מפלגת 'פועלי ציון' ואחת של חברי מפלגת 'הפועל הצעיר'. קבוצת הפועלים הראשונה, הקימה בעיר קומונה שבה חבריה חיים במשותף וחולקים את רכושם ומשכורתם. קומונה זאת נחשבת לאחד הניסיונות הראשונים בצורת חיים זו, שהבשילו בשנים מאוחרות יותר ב[[תנועה הקיבוצית]]. חברי הקומונה כללו את [[זאב אשור]], [[גד אביגדורוב]], [[יוסף נחמני]], [[יוסף ברץ]], [[משה אינגברמן]], [[קלמן מרמר]], [[אלכסנדר זייד]], [[צפורה זייד|צפורה בקר]] (לימים זייד) ואחותה [[קיילה גלעדי|קיילה]] (לימים גלעדי). [[יחזקאל חנקין]] אשר עבד בתור צייד עבור [[ישראל אהרוני]] היה אורח קבוע וחלק מהחבורה. הם התגוררו בתחילה בצריף קטן בחצר של בי"ס בצלאל, ומאוחר יותר בשכונת 'משכנות ישראל' וב'חצר פלויד' שהייתה שייכת למדריך התיירים האמריקני [[רולה פלויד]]. בשל לבושם השונה מאנשי היישוב הישן בירושלים, אי הקפדתם על השבת, והאופן שבו הנשים בחבורה התנהגו כמו הגברים הם היוו מראה חריג ברחובות ירושלים. בקרב יהודי ירושלים הם נודעו בכינוי 'החוליגנים' ואילו בקרב הערבים הם נודעו בתור 'החבורה המוסקובית' <ref>זאב ענר, 'סיפורי משפחות : סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב'. </ref>
 
==ירושלים החדשה (1908-1918)==
 
בשנת [[1908]] עם הקמת הקומונה בסג'רה והקמת ארגון [[השומר]], עברו חלק גדול של חברי קומונת הסתתים לגליל. בין הסיבות לעזיבת ירושלים היה הקושי במציאת פרנסה בעיר, והקושי בהתארגנות במסגרת הקומונה בסביבה עירונית. מנגד הצטרפו לקבוצה בירושלים [[יצחק בן צבי]], שהיה מזכיר מפלגת פועלי ציון בארץ ישראל ונודע בכינוי המפלגתי 'אבנר', ו[[רחל ינאית]]. עם המעבר של בצלאל למשכנו הקבוע, הושכר הבנה בשכונת החבשים לחברי הקומונה ו'המחצלת של אבנר' נודעה כמקום מפגש והתכנסויות של צעירים בני העלייה השנייה, אך כמקום אליו הגיעו דמויות כמו הציירת [[אירה יאן]] (אשר עבדה כמורה בבצלאל]], היו אורחים תדירים, היו ד"ר [[נפתלי וייץ]] ואשתו חנה, [[יהושע ברזילי]], מנהל סניף [[בנק אפ"ק]] בירושלים, [[אליעזר בן יהודה]], [[אברהם לונץ]], [[יהודה בורלא]] ועוד מבני [[היישוב הישן]], אשר תהו על קנקנם של בני [[העלייה השנייה]] וראו בהם בעלי ברית לחידוש פני ירושלים.
בוריס ש"ץ הזמין פועלים חלוצים להצטרף לקומונה, ולהפוך לסתתים. במשך כשנה חלוצים רבים אכן למדו את מקצוע הסיתות בירושלים, ביניהם [[אלכסנדר זייד]] ו[[יחזקאל חנקין]] אשר נשלחו לירושלים להבריא ממחלה על ידי [[מיכאל הלפרין]]. לאחר תקופת הכשרה זאת רוב החלוצים החליטו שהאם מעדיפים לעבוד את האדמה ונסעו לעבוד במושבות בגליל ובקולקטיב ב[[סג'רה]].
 
מבחינהאנשי פוליטיתקבוצת היוירושלים חבריהחדשה החבורההיו [[סוציאליזם|סוציאליסטים]] והיוו את עמוד השדרה של סניף [[פועלי ציון]] בירושלים, שש"ץ עמד בראשו. אחת מפעולותיהם הראשונות הייתה הקמת [[איגוד מקצועי]] לפועלי הבניין ולפועלי הדפוס היהודים וקימומם ל[[שביתה]] בת חודש בבתי הדפוס בירושלים לאחר שפועל דפוס הוכה, דבר שלא היה נדיר. הייתה זו שביתת הפועלים היהודים הראשונה בארץ ישראל. לאחרחברי מכןהקבוצה היו[[זאב חבריאשור]], הקומונה[[יצחק לשותפיםבן בביתצבי]], הדפוס ה[[קואופרטיברחל ינאית]]י "ו[[דפוסדוד אחדותבן גוריון]]" והיו(אשר מביןהגיעו התורמיםלשם המרכזייםכך לעיתוןלירושלים מהגליל) היו הדמויות המרכזיות בהקמת עיתון "[[האחדות]]" - עיתון פועלי ציון, והקמת בית הדפוס ה[[קואופרטיב]]י "[[האחדותדפוס אחדות]]".
 
מפעל חשוב נוסף של בני החבורה היה הקמת [[הגימנסיה העברית רחביה]],. יוזמי הגימנסיה היו ש"ץ, אירה יאן, יהושוע ברזילי וחנה ונפתלי וייץ. מפאת מחסור במורים הם ביקשו מיצחק בן צבי ורחל ינאית להיות בין המורים הראשונים שם. [[בתיה לישנסקי]], אחותה הצעירה של רחל ינאית; בתה של אירה יאן ובתם של הזוג וייץ היו לתלמידותיה הראשונות ורבים מחברי הקומונה היו ממוריה הראשונים.
 
ש"ץ תכנן עבור הקבוצה גם תוכנית התיישבות ב[[שכונה]] בירושלים בה יחיו יחדיו אמנים ופועלים, בשם "נוה בצלאל". השכונה אמנם קמה ב-[[1924]] (רחוב נרקיס בירושלים כיום), אך לא איכלסה את בני החבורה המקורית. [[מלחמת העולם הראשונה]] הפיצה את חברי החבורה לכל עבר וגרמה לפירוקה.