סרט מדע בדיוני – הבדלי גרסאות

בסוף [[שנות ה-60]] ולקראת [[שנות ה-70]] קיבל ז'אנר זה דחיפה אל עבר הקונצנזוס ופריצה אל ה[[חלל]], עם סרטי קולנוע כדוגמת "[[2001: אודיסיאה בחלל]]" (ש[[ארתור סי קלארק]] עזר בכתיבתו), "[[סולאריס (סרט רוסי)|סולאריס]]" (שזכה לעיבוד מחודש מאוחר יותר), "[[כוכב הקופים (סרט, 1968)|כוכב הקופים]]", "[[מפגשים מהסוג השלישי]]", "[[מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה]]", "[[מסע בין כוכבים: הסרט]]" ו"[[סאגת הנוסע השמיני|הנוסע השמיני]]" (שלושת הסרטים האחרונים הובילו לסדרות סרטים מצליחות מאז). האחרון שילב מחדש בין תרבות האימה למדע הבדיוני כאשר הביא לתודעת הציבור את התוצאות ההרסניות שבגילוי עולמות חדשים.

 

 

מסוף שנות השמונים, דרך [[שנות ה-90]] ובמשך [[שנות ה-2000]], גדל מספר סרטי הקולנוע העוסקים בז'אנר, בד בבד עם התקרבות ה[[מילניום]] והתפתחות עידן המחשבים וה[[אינטרנט]]. חקר החלל נזנח מעט לטובת העיסוק בהתפתחויות טכנולוגיות על [[כדור הארץ]] ("[[דו"ח מיוחד]]"), ב[[הנדסה גנטית]] והשלכותיה ("[[אינטליגנציה מלאכותית (סרט)|אינטליגנציה מלאכותית]]", "[[פארק היורה]]"), ובתרבות ה[[סייברפאנק]]. נוצרו סרטי מד"ב המשלבים פעולה ואפקטים מיוחדים כגון "[[שליחות קטלנית]]", "[[רובוקופ]]", "[[זיכרון גורלי]]", ועיבוד קולנועי לספרו של [[רוברט היינליין]], "[[גברים בחלל]]". הועלתה האפשרות כי החיים על פני כדור הארץ ייכחדו לאחר נפילת מטאורים (כפי שהוצג בסרטים "[[ארמגדון (סרט)|ארמגדון]]" ו"[[פגיעה קטלנית]]"), פלישה [[חייזרים|חייזרית]] ("[[היום השלישי]]" של [[רולנד אמריך]] והחידוש ל"[[מלחמת העולמות (סרט, 2005)|מלחמת העלומות]]" של [[סטיבן ספילברג]]) ותואר קיומה של מציאות חלופית (כפי שהוצגה בסדרת סרטי ה"[[מטריקס]]", "[[הקומה השלוש עשרה]]" ו"[[סטארגייט (סרט)|סטארגייט]]"). ב-[[2004]] יצא סרט הקולנוע "[[אני, רובוט]]" המבוסס באופן רופף על ספרו של [[אייזק אסימוב]], ומתאר עתיד [[אוטופיה|אוטופי]] שבו [[אנדרואיד (יצור מלאכותי)|אנדרואיד]]ים משרתים נאמנה את אדוניהם, בני האדם. עתיד זה גם תואר באחד מהסרטונים הקצרים שנעשו על המטריקס ("[[The Animatrix]]"), שנקרא "The Second Renaissance".