|
|
|
== רקע ==
על פי המסורת ה[[יהדות|יהודית]], כל העובר על [[מצוות לא תעשה]] ב[[מזיד]] חייב במלקות, בתנאי שלאו זה הינו איסור שאיןשחייבים עליו כרת ואין עליו [[ארבע מיתות בית דין|מיתת בית דין]],או שחייבים עליו מיתה בידי שמים, הוא אינו [[לאו הניתק לעשה]] (לאו שניתן "לתקן" אותו על ידי קיום מצוות עשה, כגון איסור גזילה, שניתן לתקנו על ידי קיום מצוות השבת הגזילה), ואיננו [[לאו שאין בו מעשה]] (לאו שעוברים עליו ללא עשיית מעשה, אלא בדיבור, במחשבה, או באי עשייה). סך כל העבירות שלוקים עליהן הוא 207 עבירות<ref>פירוט העבירות נמצא ב[[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], הלכות סנהדרין והעונשין המסורין לה, פרק י"ט הלכות א'-ד'</ref>.
המקור לדין זה, הוא ממה שהסמיכה התורה לאו של חסימת שור בדישו (שהוא לאו שיש בו מעשה, ואינו ניתק לעשה), לדין מלקות האמור בתורה, ומזה [[מדרש|לומדים]] ב[[בניין אב]] לכל הלאוים שבתורה.
|
