כבוד המת – הבדלי גרסאות

נוספו 725 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
==הלוויה==
מעמד מיוחד שנעשה לכבוד המת הוא מעמד ההלוויה. במעמד זה המשתתפים מכבדים את זכרו של המת ומראים כי קשה עליהם מותו וקבורתו ומתקשים להפרד ממנו. כמו כן, ההספד נעשה לכבוד המת, בו מספידים את המת, מעלים על נס את מעשיו הטובים ואת זכרו, ואם רוצה למחול על ההספד רשאי, שכן זה נעשה לכבודו בלבד (בשונה מהקבורה הנעשית בנוסףכמצווה לכבודומהתורה){{הערה|{{בבלי|סנהדרין|מו|ב}}, גם לכבוד משפחתו){{רמב"ם||שופטים|אבל|יב|ג}}.}}.
 
לצורך מצווה זו מבטלים מצוות [[תלמוד תורה]], כדי צורכי המת, ומספר משתתפים סביר. {{בבלי|ברכות|יז|ב}}
==קבורה==
{{ערך מורחב|קבורה (יהדות)}}
כמו כן, חלה חובה לקבור את המת במקום כראוי לכבודו ומעמדו, אסור להלין את המת לחינם (אלא אם כן דבר זה נעשה כדי להרבות בכבודו, במספר המשתתפים בהלוויתו שיבואו ממקום רחוק ובזמן נוח), לאחר הקבורה אסור לטלטל אותו מקברו לחינם.
==איסורים שהותרו לכבוד המת==
בהלכה קיים כלל כי [[גדול כבוד הבריות שהוא דוחה לא תעשה שבתורה]]. בתלמוד{{הערה|{{בבלי|ברכות|כ|ב}}.}} פירשו כי הכוונה היא על ה[[מצוות לא תעשה]] של "לא תסור", שדחו חכמים את דבריהם ותקנותיהם מפני כבוד הבריות החשוב עד מאוד. נחלקו הפוסקים האם כלל זה קיים גם בנוגע לכבוד המת.
===במקום שריפה===
איסור מוקצה הותר באופן חלקי;
 
האופן היחיד שוב התירו רחיצה, הוא רק אם גופו היה מטונף בצואה ולכלוך, שלצורך מניעת '''בזיון המת'' התירו איסור מוקצה באופן חלקי על ידי תינוק או כיכר המונח עליו, אך כאמור לא הותרו איסורים אלו כדי להרבות בכבודו.
==חג==
 
למרות שהלכות החג שווים בכול להלכות שבת, התירו חז"ל את [[יום טוב שני של גלויות]] לצורכי המת וכבודו, ולא עוד אלא שקבעו שהוא חשוב כיום חול ומותר לעשות עבורו ביום זה את כל צרכיו, אפילו חיתוך תכריכיו ושחיקת בשמים לצורכיו{{הערה|רמב"ם שבתת יום טוב א כג.}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}