כבוד המת – הבדלי גרסאות

נוספו 3,672 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
{{בעבודה}}
ב[[הלכה]], '''כבוד המת''' הוא עיקרון הלכתי האומר כי יש לשמור על כבוד המת.
==התעסקות בכבוד המת ובצרכיו==
כבוד המת נחשבת למצווה חמורה, שכדי לקיימה נדחים רוב המצוות שבתורה. וכך נפסק במשנה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מי שמתו מוטל לפניו פטור מ[[קריאת שמע]] ומן ה[[תפילה]] ומן ה[[תפילין]] ומכל [[מצוות]] האמורות ב[[תורה]]; נושאי המטה וחלופיהן וחלופי חלופיהן את שלפני המטה ואת שלאחר המטה את שלפני המטה צורך בהם פטורים ואת שלאחר המטה צורך בהם חייבין ואלו ואלו פטורים מן התפלה; קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו העומדים בשורה הפנימיים פטורים והחיצונים חייבים|מקור={{משנה|ברכות|ב|א}}.}}
 
בקרב פרשני התלמוד הובאו מפסר מקורות להלכות אלו. ה[[תוספות]] הביאו בשם ה[[ירושלמי]] את הטעם לפטור ממצוות [[קריאת שמע]], שאודות כתוב "למען תזכור את יום ... כל ימי חייך", ימים שאתה עוסק בחיים ולא ימים שאתה עוסק במתים{{הערה|תוספות ב{{בבלי|ברכות|יז|ב}}.}}. ה[[רא"ה]] מביא טעם הלכתי אחר הכתוב בתלמוד הירושלמי, שכבודו של מת הוא שפנה מכל ענייניו ועוסק רק בכבודו, ולכן כל עוד לא נקבר המת, פטור הוא מכל המצוות אפילו אם אינו עוסק בצרכיו אלא יושב ודומם, כך פוסק הרא"ה למעשה ומביא ראיות מהתלמוד בבלי שפסק כך, כראיה שזהו הטעם העיקרי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46470&hilite=14f3c42e-3f07-42cb-8746-965f1966fd84&st=%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%AA&pgnum=46 חידושי הרא"ה].}}. הלכות אלו תקפים כל זמן ש"מתו מוטל לפניו" או כל זמן שמוטל עליו לקברו, שנחשב כמוטל לפניו מפני שמחוייב לעסוק בצרכיו{{הערה|{{בבלי|ברכות|יח|א}}.}}, אם אכן יכול לקברו וקיימת אפשרות כזו ולא נתפשה גופתו{{הערה|רא"ה שם.}}. לעומת זאת, אלו שעומדים לעסוק בצרכי המת אך אינן קרובים למת, אינם פטורים אלו ממצוות תפילה שהיא מדברי חכמים.
 
===הולכת המת ממקום למקום===
כחלק מכבוד המת נפסק בתלמוד, כי המוליך עצמות של מת ממקום למקום לא יתנם בכלי עור על גבי חמור וירכב עליהם, שדבר זה הוא מנהג בזיוןלמת, אך אם זה נעשה לצרכי המת עצמו מפן ימצאוהו שודדים ויבזו את גופו, מותר לעשות זאת. בהלכה זו השווה המת לדבר הקדוש ביותר ביהדות - [[ספר תורה]], שגם אודותיו נאמרו כללים אלו.
 
==הלוויה==
מעמד מיוחד שנעשה לכבוד המת הוא מעמד ההלוויה. במעמד זה המשתתפים מכבדים את זכרו של המת ומראים כי קשה עליהם מותו וקבורתו ומתקשים להפרד ממנו. כמו כן, ההספד נעשה לכבוד המת, בו מספידים את המת, מעלים על נס את מעשיו הטובים ואת זכרו, ואם רוצה למחול על ההספד רשאי, שכן זה נעשה לכבודו בלבד (בשונה מהקבורה הנעשית כמצווה מהתורה){{הערה|{{בבלי|סנהדרין|מו|ב}}, {{רמב"ם||שופטים|אבל|יב|ג}}.}}.
 
לא רק קרובי המת חייבים לבוא למקום, אלא אמר [[רחבה]] בשם סבו ורבו [[רב יהודה]], כי {{ציטוטון|כל הרואה המת ואינו מלוהו עובר משום "לועג לרש חרף עושהו"}}. אודות המלווה את המת התבטא [[רב אסי]] כי {{ציטוטון|עליו הכתוב אומר מלוה ה' חונן דל{{הערה|משלי יט, יז.}}, ומכבדו חונן אביון{{הערה|משלי יד, לא.}}.
לצורך מצווה זו מבטלים מצוות [[תלמוד תורה]], כדי צורכי המת, ומספר משתתפים סביר. {{בבלי|ברכות|יז|ב}}
 
לצורך מצווה זו מבטלים מצוות [[תלמוד תורה]], כדי צורכי המת, ומספר משתתפים סביר. {{בבלי|ברכות|יז|ב}}
==קבורה==
{{ערך מורחב|קבורה (יהדות)}}
כמו כן, חלה חובה לקבור את המת במקום כראוי לכבודו ומעמדו, אסור להלין את המת לחינם (אלא אם כן דבר זה נעשה כדי להרבות בכבודו, במספר המשתתפים בהלוויתו שיבואו ממקום רחוק ובזמן נוח), לאחר הקבורה אסור לטלטל אותו מקברו לחינם.
 
==איסורים שהותרו לכבוד המת==
בהלכה קיים כלל כי [[גדול כבוד הבריות שהוא דוחה לא תעשה שבתורה]]. בתלמוד{{הערה|{{בבלי|ברכות|כ|ב}}.}} פירשו כי הכוונה היא על ה[[מצוות לא תעשה]] של "לא תסור", שדחו חכמים את דבריהם ותקנותיהם מפני כבוד הבריות החשוב עד מאוד. נחלקו הפוסקים האם כלל זה קיים גם בנוגע לכבוד המת.