כבוד המת – הבדלי גרסאות

נוספו 19 בתים ,  לפני 11 שנים
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
בהלכה קיים כלל כי [[גדול כבוד הבריות שהוא דוחה לא תעשה שבתורה]]. בתלמוד{{הערה|{{בבלי|ברכות|כ|ב}}.}} פירשו כי הכוונה היא על ה[[מצוות לא תעשה]] של "לא תסור", שדחו חכמים את דבריהם ותקנותיהם מפני כבוד הבריות החשוב עד מאוד. נחלקו הפוסקים האם כלל זה קיים גם בנוגע לכבוד המת, ויש הסוברים שאיסור זה נאמר לכבוד המת הנחשב גם הוא ל"כבוד הבריות". עם זאת, הותרו לצורך כבוד המת רק איסורים מדרבנן, ולא כולם. הותר איסור מוקצה באופן חלקי בלבד - על ידי הנחת כיכר או תינוק על גוף המת וטלטול שניהם ביחד, וכן הותר איסור טלטול ב[[כרמלית]]. לעומת זאת, לא הותרה [[מלאכה שאינה צריכה לגופה]] גם לפי הדיעה (המובילה הלכתית) שהוא איסור מדברי חכמים. כמו כן, לא התירו חז"ל [[אמירה לנכרי]] לצורך כבודו, מכיוון שהם קבעו כי כבוד המת הוא שלא מחללים שבת עבורו (גם אם נעשה זאת על ידי אדם שמותר לחלל שבת), וחילול השבת לצורכו הוא בזיון עבורו.
 
===חג===
למרות שהלכות החג שווים בכול להלכות שבת, התירו חז"ל את [[יום טוב שני של גלויות]] לצורכי המת וכבודו, ולא עוד אלא שקבעו שהוא חשוב כיום חול ומותר לעשות עבורו ביום זה את כל צרכיו, אפילו חיתוך תכריכיו ושחיקת בשמים לצורכיו{{הערה|רמב"ם שבתת יום טוב א כג.}}.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכותפטירה שבתואבל ביהדות]]