הבדלים בין גרסאות בדף "גוי ששבת חייב מיתה"

(יצירת דף עם התוכן "בהלכה, נקבע כי '''גוי ששבת חייב מיתה''', אדם שאינו נמנה על העם היהודי ושבת באחד ימי השבוע לשם ש...")
 
(←‏המקור: הגהה)
בהלכה, נקבע כי '''גוי ששבת חייב מיתה''', אדם שאינו נמנה על העם היהודי ושבת באחד ימי השבוע לשם שביתה חייב מיתה בידי שמים, אך אין בית הדין מענישים אותו.
==המקור==
בתלמוד נפסק כי גוי ששבת חייב מיתה, כנלמד מהפסוק "יום ולילה לא ישבותו".{{מקור|לפסוק}}
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר [[ריש לקיש]]: [[גוי|נכרי]] ששבת - חייב [[מיתה]], שנאמר ו[[יום]] ו[[לילה]] לא ישבתו. ואמר מר: אזהרה שלהן זו היא מיתתן. אמר [[רבינא]]: אפילו שני בשבת.|מקור{{בבלי|סנהדרין|נח|ב}}.}}
 
ה[[רמב"ם]] העניק לפסק זה של ריש לקיש פרשנות האומרת כי איסור זה האוסר על גוי לשבות ממלאכה בשבת או באמצע השבוע, הוא חלק מאיסור כללי על הגוי לחדש מצוות לעצמו:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= גוי שעסק בתורה, חייב מיתה; לא יעסוק אלא בשבע מצוות שלהן בלבד. וכן גוי ששבת--אפילו ביום מימות החול--אם עשה אותו לעצמו כמו שבת, חייב מיתה; ואין צריך לומר אם עשה מועד לעצמו.כללו של דבר: אין מניחין אותן לחדש דת, ולעשות מצוות לעצמן מדעתן, אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל המצוות, או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע. ואם עסק בתורה, או שבת, או חידש דבר--מכין אותו ועונשין אותו, ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה על זה; אבל אינו נהרג.|מקור={{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|י}}, יא - י"ב}}.
 
בקרב פוסקי ההלכה עלו תהיות בדינו של [[גר]] שמל ולא טבל, ונמצא במצב ביניים בין יהדות לגויות, אם ישבות יעבור בכך אולי על האיסור "גוי ששבת חייב מיתה", ואם לא ישבות יעבור על איסור על היהודי לחלל שבת. ה"אבני ציון" מסיק כי מכיוון ששבת ניתנה במרה - עוד לפני מתן התורה, נמצא שהיא ניתנה גם לעם ישראל לפני שטבלו - לאחר שמלו, ומכאן שגר כזה שמל ולא טבל נחשב ליהודי לעניין זה. למרות זאת הוא מסיק, כי מי שנפקו לבו יכול לחלל שבת במלאכה הנחשבת לגוי כ"מלאכה" - טרחה ועבודה יתירה, אך אינה נחשבת לכזו אצל יהודי. הוא מסביר כי שביתה גויית אינה נקבעת לפי כללי ל"ט מלאכות שבת, אלא לפי העמל והמנוחה מיום העבודה, וכפי השביתה הגויית המקובלת.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42703&hilite=71e2a5fa-13d9-41d3-9212-36deb539b2a1&st=%D7%92%D7%95%D7%99+%D7%A9%D7%A9%D7%91%D7%AA+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%91+%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%94&pgnum=76 קובץ בית אהרון וישראל תשרי - חשוון תשס"ט].}}.
 
==פרשנות==
46,324

עריכות