אופרה גרמנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: תרגום מאפיין thumb; ז'אן-בטיסט; |
||
שורה 20:
===אופרה בהמבורג בשנים 1678 - 1738===
התפתחות חשובה אחרת הייתה ייסוד ה- Theater am Gänsemarkt ("תיאטרון על שוק-האווזים") ב[[המבורג]] בשנת 1678, שנועד לבני המעמד הבינוני בעיר, אשר העדיפו אופרה בלשונם הם. בית האופרה החדש נפתח בהצגת "האדם שנברא, חטא ונשפט" (Der erschaffene, gefallene und aufgerichtete Mensch) של '''[[יוהאן תיילה]]''', המבוססת על סיפור [[אדם וחווה]]; אך המלחין שקנה לו עם הזמן מעמד של שליטה בתיאטרון היה [[ריינהרדט קייזר]], מלחין פורה ביותר, שכתב יותר ממאה אופרות, שישים מהן עבור התיאטרון בהמבורג. תחילה עסקו כל היצירות שהוצגו בהמבורג בנושאים דתיים, כדי שלא לפתוח פתח לביקורת על מוסריות התיאטרון מצד שלטונות הכנסייה, אבל קייזר, וכן אחרים כמו [[יוהאן מאתזון]], הרחיבו את טווח הנושאים וכללו בהם גם חומר [[היסטוריה|היסטורי]] ו[[מיתולוגיה|מיתולוגי]]. קייזר שאב לצרכיו ממסורות אופראיות זרות, ודוגמה לכך הם הבלטים, שכלל באופרות שלו על פי המסורת הצרפתית של [[ז'אן
[[תמונה:Pietro_Metastasio.jpg|ממוזער|100px|פייטרו מטאסטאזיו]]
סימן ההיכר של סגנון המבורג היה האקלקטיות. "אורפיאוס" ([[1726]]) של [[גיאורג פיליפ טלמן|טלמן]] <ref>טלמן, גם הוא מלחין פורה, החל להאפיל על קייזר כמלחין האופרה הראשון במעלה בהמבורג משנת [[1717]]</ref> כוללת אריות באיטלקית לטקסטים שנלקחו מאופרות מפורסמות של [[גיאורג פרידריך הנדל|הנדל]] (שכבר יצא לו שם כמלחין דגול של אופרה סריה), ולצידן פרקי מקהלה בצרפתית לטקסטים ששימשו במקור את לולי. עם זאת, האופרה האיטלקית המשיכה לשלוט ביד רמה. הנדל עצמו, שנולד וגדל בגרמניה, כתב ארבע אופרות בהמבורג בראשית הקריירה שלו, אך עד מהרה עבר לכתוב אופרה סריה באיטליה וב[[אנגליה]]<ref>רק אחת מהאופרות בגרמנית של הנדל, "אלמירה", שרדה במצב טוב יחסית</ref>. האופרה של המבורג כללה גם דמויות קומיות (באופרה "הקרנבל בוונציה" משנת [[1707]] הן דוברות בניב המקומי של [[סקסוניה התחתית]]), בניגוד בולט לסגנון החדש וה"גבוה" של ה'''אופרה סריה''', כפי שהגדיר אותו [[פייטרו מטאסטאזיו]]. ב-1738 פשט התיאטרון ההמבורגי את הרגל וכוכבה של האופרה הרצינית בגרמנית דעך למשך עשרות השנים הבאות. <ref>On the Hamburg opera, ''Oxford Illustrated History of Opera'' pp.32,77-79; ''A Short History of Opera'', section on Keiser, p.176ff.; ''Viking Opera Guide'' articles on Keiser, Mattheson and Telemann; booklet notes to the recording of Keiser's opera ''Croesus'' by René Jacobs.</ref>
שורה 37:
==בטהובן ופידליו==
[[File:Fotothek df pk 0000016 b 041 Szenenbilder.jpg|
גדול המלחינים הגרמנים בדור הבא, [[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]], ניצל את התערובת החדשנית שהופיעה ב"חליל הקסם", שילוב של [[קומדיה]] עממית עם כובד ראש, באופרה היחידה שלו, [[פידליו]], סיפורה של רעיה נאמנה המצילה את בעלה ממאסר פוליטי. השנים שלאחר [[המהפכה הצרפתית]] של [[1789]] היו מן הסוערות ביותר בתולדות [[אירופה]]. ב"פידליו" ביקש בטהובן לבטא את האידאלים של המהפכה: חירות, שוויון ואחווה. עוד שאב השראה מיצירות צרפתיות בנות זמנו, בעיקר "[[אופרת מילוט|אופרות המילוט]]" של [[לואיג'י כרוביני]] (גם הלברית היא תרגום לגרמנית של טקסט צרפתי מאת ז'אן-ניקולא בּוּיִי). יש רגליים לטענה שבטהובן לא היה מלחין אופרות מטבעו, ואף כי ביצוע הבכורה של "פידליו" היה ב-1805, הרי רק ב-1814 הוא השלים את הגרסה הסופית. אף על פי כן, "פידליו" נחשבת בעיני רבים ל[[יצירת מופת]], והיא אחת היצירות העיקריות ברפרטואר הגרמני. <ref>Article on ''Fidelio'' by David Cairns in ''The Viking Opera Guide''.</ref>
שורה 87:
==יומה הגדול של האופרטה==
[[File:Bundesarchiv B 145 Bild-F001502-0008, Düsseldorf, Opernhaus.jpg|
בשלהי [[המאה ה-19]] צברה צורה חדשה, קלילה יותר, של האופרה, האופרטה, פופולריות בווינה. האופרטות הצטיינו בנעימות קליטות ומושכות לב, בעלילות קומיות (וקלות-דעת, במקרים רבים) ובדיאלוג מדובר בין קטעי המוזיקה. האופרטה הווינאית הושפעה מאופנת האופרטות ה[[צרפת|צרפתיות]] של [[ז'אק אופנבאך]]; Das Pensionat ("הפנימייה") של [[פרנץ פון סופה]] (1860) נחשבת לאופרטה החשובה הראשונה בשפה הגרמנית, אבל כדוגמה לסוגה עולה עליה בהרבה בפרסום "העטלף" (1874) של [[יוהאן שטראוס (הבן)|יוהאן שטראוס]]. "[[האלמנה העליזה]]" של [[פרנץ להאר]] (1905) הייתה גם היא [[להיט]] גדול. בין שאר המלחינים שיצרו בסגנון זה נמנים '''אוסקר שטראוס''' ו'''זיגמונד רומברג'''. <ref>''Viking Opera Guide'' articles on Suppé, Johann Strauss and Lehár.</ref>
| |||