דארפור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: pnb:دارفر
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: סולטנות;
שורה 14:
ההיסטוריה הקדומה של דארפור החלה באזור הרי המארה. רוב האזור היה מישור צחיח שלא יכול לקיים אוכלוסייה גדולה, בעלת תרבות מורכבת. אזור הרי המארה היה בעל מקורות מים. בני עם ה[[דאג'ו]] יצרו את התרבות הדארפורית הראשונה בהרי המארה, אך כל שהותירו אחריהם הוא רשימת מלכיהם. סולטאני ה[[טונג'ור]] ששלטו בעם ה[[פור]] נישלו את הדאג'ו ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]], וייסדו את שושלת קיירה, שהייתה לכוח משמעותי באזור ה[[סאהל]], אזור הגבול של [[מדבר סהרה]], והרחיבה את גבולותיה עד ל[[נהר העטברה]] במזרח. במהלך [[המאה ה-18]] התפוררה הממלכה עקב מריבות פנימיות, מלחמה עם [[ממלכת סנאר]] ו[[ממלכת וודאי]]. ב-[[1875]] נחרבה הממלכה על ידי השלטון המרכזי המצרי והבריטי ב[[חרטום]], ביזמתו של [[אל-זובייר פאשה]], איש עסקים שהתחרה עם שבטי ה[[דאר]] על הגישה ל[[עבד|עבדים]] וה[[שנהב]] ב[[בהר אל ר'זאל]] בדרום דארפור.
 
הדארפורים קיבלו את השלטון המצרי, אך שמחו על בואו של ה[[מהדי]] [[מוחמד אחמד]], שמרד בבריטים ובמצרים בסודאן בשנות ה-80 של [[המאה ה-19]]. כוחות המהדי הביסו את הבריטים בדארפור ב-[[1883]]. כאשר יורשו של אחמד [[עבדלאהי איבן מוחמד]], ממוצא דארפורי בעצמו, דרש ששבטי דארפור יספקו לו חיילים, מרדו בו כמה מהשבטים. לאחר תבוסתו של עבדלאהי ב[[קרב אומדורמן]] ב-[[1898]] על ידי הבריטים, הממשלה האנגלו-מצרית החדשה הכירה ב[[עלי דינאר]] כסולטאן דארפור, והותירה את האזור לעסוק בענייניו, פרט לקבלת מס שנתי סמלי. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] חששו הבריטים שסולטאנותשסולטנות דארפור תהווה מקור להשפעת [[האימפריה העות'מאנית]], ולכן כבשו אותה וצירפו אותה לסודאן ב-[[1916]]. תחת השלטון הקולוניאלי, ענייניה של דארפור נוהלו בחרטום, והאזור הוזנח.
 
לאחר קבלת העצמאות הסודאנית המשיך האזור להיות אזור ספר הסובל מאי יציבות פוליטית, שנבעה בעיקרה מהסכסוך בין [[סודאן]], [[לוב]] ו[[צ'אד]]. השפעת האידאולוגיה של העליונות הערבית לה הטיף שליט לוב [[מועמר קדאפי]], הביאה דארפורים רבים להגדיר עצמם כ"[[ערבים]]" ולא כ"אפריקנים". [[רעב המוני|רעב]] ב[[שנות ה-80]] שיבש את המבנה החברתי והוביל ללוחמה המשמעותית הראשונה בין הדארפורים ובין עצמם. הסכסוך נמשך 15 שנים, והממשלה תמכה וחימשה את הסיעה ה"ערבית" כנגד אויביה. הלחימה הגיעה לשיא ב-[[2003]], הפכה לאירוע החמור המכונה [[רצח העם בדארפור]], ונמשכת גם נכון להיום - [[2011]].