איסוף זבל (מדעי המחשב) – הבדלי גרסאות

המנגון הומצא ויושם לראשונה בשנת 1959 על ידי ג'ון מקארתי עבור שפת [[Lisp]]{{הערה| ג'ון מקארתי, [http://www-formal.stanford.edu/jmc/history/lisp.ps History Of Lisp], אוניברסיטת [[סטנפורד]], 1979}}. איסוף זבל נפוץ בשפות תכנות [[תכנות מונחה-עצמים|מוכוונות עצמים]] מודרניות כגון [[Java]] ו [[C Sharp|#C{{כ}}]], וכן בשפות המורצות על ידי [[מפרש (תוכנה)|מפרש]] כמו [[Perl]], {{כ}}[[Pythonפייתון (שפת תכנות)|פייתון]], {{כ}}[[PHP]] ו-[[JavaScript]]. יש שפות כגון [[עדה (שפת תכנות)|עדה]] ו[[D (שפת תכנות)|שפת D]] (ובמידה מסוימת גם [[דלפי (שפת תכנות)|Delphi]]) המאפשרות למתכנת לבחור אם להשתמש במנגנון זה או לנהל הקצאות ושחרור זיכרון באופן עצמאי.

טכניקה אחת, הקרויה "סימון ומחיקה" (Mark and sweep), היא הטכניקה הנפוצה ביותר בשימוש בשפות תכנות המציעות איסוף זבל אוטומטי כגון [[Java]]{{מקור|למיטב הבנתי דווקא השיטה השנייה נפוצה יותר בשפות תכנות}}. בשיטה זו, אחת לכמה זמן מתעורר תהליך שעובר על האובייקטים שנמצאים בשימוש כרגע (בשפות תכנות בדרך כלל מדובר באובייקטים סטטיים וגלובליים ואובייקטים במחסנית). התהליך רץ על כל ההצבעות מהם אל אובייקטים אחרים בזיכרון (כלומר ב-[[ערימה|ערימה]]) ובין האובייקטים האלו לאובייקטים אחרים ומסמן את כל האובייקטים שעבר דרכם כאובייקטים בשימוש. לבסוף, כל האובייקטים שאינם מסומנים נמחקים.