מדריגל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) |
מ ←עריכת הפתיח: אנחה |
||
שורה 8:
עליית המדריגל החלה ב"ספר המדריגלים הראשון" של [[פיליפ ורדלו]], שיצא לאור ב[[ונציה]] בשנת [[1533]]. היה זה הספר הראשון של מדריגלים בני-זיהוי. ההצלחה שזכה לה הביאה להתפשטות מהירה של הצורה, תחילה באיטליה ועד סוף המאה לעוד כמה ארצות ב[[אירופה]]. ב[[אנגליה]], בעיקר, זכה המדריגל להערכה רבה מאז פרסום "מוזיקה טרנסאלפינה" של ניקולאס יונג בשנת [[1588]], קובץ מדריגלים איטלקיים עם טקסטים מתורגמים, שפתח תרבות מדריגלים משלו. המדריגל האריך ימים באנגליה יותר מבשאר אירופה: [[מלחין|מלחינים]] המשיכו ליצור מדריגלים באיכות מפתיעה גם לאחר שהצורה יצאה מן האופנה ביבשת (ראו [[אסכולת המדריגל האנגלי]]).
כותבי מדריגלים מאוחרים גילו כושר המצאה ותחבולנות בעיקר במה שכונה "מדריגליזמים" - קטעים שבהם המוזיקה הנלווית למילה מסוימת מבטאת את משמעותה, לדוגמה, שירת המילה riso (חיוך) בתרוצת צלילים מהירים, המחקים צחוק, או sospiro ([[אנחה]]) בצליל, הנשמט אל זה שמתחתיו. טכניקה זו ידועה גם כ"ציור מילים" ואפשר למצוא אותה לא רק במדריגלים אלא גם במוזיקה ווקאלית אחרת מאותה תקופה. החשובים ביותר במחברי המדריגלים המאוחרים הם ללא ספק [[לוקה מארנציו]], [[קרלו ג'זואלדו]] ו[[קלאודיו מונטוורדי]], שמיזג בשנת [[1605]] את הבאסו קונטינואו אל תוך הצורה וב-[[1638]] חיבר את הספר "מדריגלים של מלחמה ואהבה" Madrigali guerrieri et amorosi שהוא, מכל מקום, דוגמה למדריגל של ה[[בארוק]] המוקדם. חלק מן היצירות בספר זה אינן קשורות כלל למדריגל [[א-קאפלה]] של המאה הקודמת.
==מלחיני מדריגלים מוקדמים==
| |||