יוהאן כריסטיאן באך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
מ עריכה קלה וקישורים פנימיים
שורה 18:
 
==החיים בלונדון==
במשך עשרים שנה הוא היה ה[[מוזיקאי]] הפופולרי ביותר ב[[אנגליה]]: יצירותיו הדרמטיות, שהופקו בתיאטרוןב[[תיאטרון הוד מלכותה|תיאטרון המלך]], התקבלו בלבביות מצד הקהל.
 
הראשונה מביניהן, '''אוריון''', הייתה הראשונה מבין מספר היצירותיצירות המוזיקליותמוזיקליות שהשתמשושעשו בהןשימוש ב[[קלרינטקלרנית]]. סדרת האופרות האחרונה שלו, '''חנינתו של סקיפיון''' (''La Clemenza di Scipione'') מ-[[1778]], נותרה פופולרית בקהל הלונדוני במשך שנים רבות ומציגה קווים מקבילים מעניינים עם האופרה האחרונה של [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]] בז'אנרבסוגה הזהזו, '''חנינתו של טיטו''' (''La Clemenza di Tito'') מ-[[1791]], דבר המעלה השערה שהמלחין הצעיר יותר שאב השראה מיצירתו של המבוגר ממנו.
 
יוהאן כריסטיאן מונה לשר המוזיקה של המלכה, וחובותיו כללו שיעורי מוזיקה לה ולילדיה, וליווי ב[[פסנתר]], למלך, שניגן ב[[חליל]]. הקונצרטים שלו, יחד עם [[קארל פרידריך אייבל]] באולמות [[כיכר הנובר]], הפכו תוך זמן קצר לאחד ממקומות הבילוי החביבים על הציבור. המוזיקאים המפורסמים ביותר בתקופה זו הופיעו בקונצרטים הללו, כדוגמת ה[[צ'לו|צ'לן]] [[ג'ובאני בטיסטה צ'ירי]]. יוהאן כריסטיאן באך גם פרש את חסותו על הפסנתרן [[יוהאן היינריך שרטר]] והביאו אל חצר המלכות האנגלית, שם ירש את משרתו של באך לאחר שזה הלך לעולמו.
 
===יחסיו והשפעתו על מוצרט===
במהלך שנותיו הראשונות בלונדון, באך התיידד עם מוזיקאי צעיר אך מבטיח ביותר בשם מוצרט, אז בן שמונה, אשר היה שם כחלק מהמסעות האינסופיים שאירגן אביו [[ליאופולד מוצרט|ליאופולד]] כדי להציג אותו כילד פלא. מלומדים רבים סוברים, שיוהאן כריסטיאן באך היה אחת ההשפעות החשובות ביותר על מוצרט, אשר למד ממנו כיצד לשוות מרקם זוהר ומושך לב למוזיקה שלו. ניתן לזהות ישירות השפעה זו בסונטהב[[סונאטה]] לפסנתר בסי במול של מוצרט (KV 315c, סונטת לינץ מ[[1783]]-[[1784]]) שניכרת בה השפעתן של שתי סונטותסונאטות של באך, שמוצרט עשוי היה להכיר; ובעקיפין בנסיונו של באך בסונטה מוקדמת (הסונטה לפסנתר בדו מינור, אופוס 5 מס' 6) לשלב בצורה אפקטיבית יותר את הסגנון הגאלאנטה[[גאלאנט]] של ימיו עם המוזיקה הפוגלית.
 
יוהאן כריסטיאן באך מת בלונדון ביום הראשון של 1782. מוצרט כתב במכתב לאביו, שזה היה "אובדן לעולם המוזיקה". השניים תוארו כ"בלתי נפרדים" על ידי אביו של מוצרט, בתקופת היכרותם בלונדון. הם היו יושבים מול העוגב, מוצרט בחיקו של יוהאן כריסטיאן, ושניהם מנגנים שעות על גבי שעות. מלומדים אומרים, לעתים קרובות, שהמוזיקה של מוצרט שאבה השראה רבה מיוהאן כריסטיאן. זו בדיוק הסיבה לכך, שבשנים מאוחרות יותר אימץ מוצרט גם את המוזיקה של יוהאן סבסטיאן באך. סביר להניח, שיוהאן כריסטיאן השפיע על מוצרט במבני הסימפוניה והקונצ'רטו לפסנתר. הרוח והצליל של המוזיקה של מוצרט הצעיר ויוהאן כריסטיאן דומים בצורה משמעותית. בעת מותו של באך, מוצרט הלחין את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 12 בלה מז'ור, K.414; לחלק השני, אנדנטה, של הקונצ'רטו, יש נושא הקרוב לאחד הנושאים הנמצאים בפתיחה של '''לה קלאמיטה דל קואורי''' (''La Calamità del Cuori'') של באך. הסברה היא, שהפרק האיטי בקונצ'רטו של מוצרט נועד להיות מנחה לבאך והוקרה למוזיקה שלו ולחשיבותו ביצירות של מוצרט עצמו.