הבדלים בין גרסאות בדף "הסתדרות הפועלים החקלאיים"

הרחבה+הסרת תבנית בעבודה
(הג)
(הרחבה+הסרת תבנית בעבודה)
{{בעבודה}}
[[File:PikiWiki Israel 1197 Agriculture in Israel קטיף שקדים בכרם חזרזור (נוה עוז כיום)..jpg|ממוזער|שמאל|250px|פועלים חקלאים בכרם חזרזור - [[נווה עוז]], [[1921]]]]
'''הסתדרות הפועלים החקלאיים''', או '''ההסתדרות החקלאית''' היתה [[ארגון מקצועי]] של [[פועל|פועלים]] ו[[חקלאי]]ם יהודים חברי מפלגות הפועלים ה[[ציונות|ציוניות]], אשר הוקם בשנת [[תרע"ח]] [[1918]].
כאשר הוקם הארגון על ידי אנשי "[[אחדות העבודה]]", היו רוב חבריו אנשי [[העלייה השנייה]] ומיעוטם אנשי [[העלייה השלישית|השלישית]]; רובם היו חברי ארגוני פועלים שהוקמו שנים ספורות קודם לכן, [[הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל]] ו[[הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה|ביהודה]], ו[[הסתדרות פועלי השומרון]].
 
לאחר הקמת [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל]], ב[[חיפה]] בטבת [[תר"ף]] דצמבר [[1920]], הצטרפו אליה חברי "ההסתדרות החקלאית" כחברים מן המנין;. והארגוןובמקביל, הצטרףהצטרפה להסתדרות"ההסתדרות הכלליתהחקלאית" או בשמה האחר, "המרכז החקלאי", כ[[איגוד מקצועי]] של חקלאים וכאגודה של יישובי [[ההתיישבות העובדת]], שפעלבמסגרת במסגרתהההסתדרות הכללית, עד [[1969]]. המוסדות הנבחרים של "המרכז החקלאי" מנוהלים על ידי מזכירות המונה 21 חברים, וכן, נערכת ועידה חקלאית, בכל ארבע שנים, שבה מיוצגים חברי המרכז על ידי 501 צירים.
ההסתדרות החקלאית עסקה בעזרה לחקלאים חברי ההסתדרות הכללית, ובכלל זה הוצאה לאור של ספרות הקשורה לחיי החקלאים בארץ.
ב[[תקופת המנדט]] וגם בעשורים הראשונים לאחר [[הקמת המדינה]], היה "המרכז החקלאי" גוף בעל עוצמה כלכלית שזכה להערכה רבה, בשל תרומתו לפיתוח החקלאות, הכלכלה ואף התרבות, ב[[היישוב|יישוב]] ובחברה הישראלית. מאז [[שנות השבעים]] של [[המאה ה-20]], ועם ירידת קרנה של ההסתדרות הכללית, מסגרת האם שלו, התמעטה עוצמה זו.
 
במשך השנים, ההסתדרות החקלאית עסקה בעזרה לחקלאים חברי ההסתדרות הכללית, ובכלל זה הוצאה לאור של ספרות הקשורה לחיי החקלאים בארץ.
 
==פרסומים שראו אור במסגרתה (מבחר)==
* '''חוברות סטטיסטיות''', 1934.
* '''השכון בהתישבות העובדת''', תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל - הסתדרות הפועלים החקלאים - המחלקה לשכון, תשט"ו-1955.
* צבי ‫סוחובולסקי, '''אדם ועמלו''', (עורך: יוסף שפירא), ‬תל-אביב: תשל"ג-1973.
* [[יעקב מלכין]], '''עץ ההדר וגידולו''', (עורך: י’ ענברי), ‬תל אביב : תשכ"ז-1967.
* [[מרדכי שניר|מרדכי קושניר-שניר]] (עורך), '''כיבוש עבודה''' : ביבליוגרפיה על מאבקי העבודה העברית, כיבושיה וארגונה משנות תרס"ו-תש"ט, תל אביב : תשי"ט-1959.
* אברהם קם, גילוי אם השעורה בארץ ישראל, (עורך: נ’ תרדיון), תל אביב: תש"ט-1949.
; כתב עת
* '''[[השדה (כתב עת)|השדה]]''', ירחון שמושי ומדעי למשק החקלאי המעורב, הסתדרות הפועלים החקלאים בארץ ישראל, עורך: ש"ד יפה, בהשתתפות חבר בעלי מקצוע, תל-אביב, תר"ף-תשנ"ח 1998-1920.
 
 
 
46,324

עריכות