אלוהים לא משחק בקוביות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
הגהה |
||
שורה 4:
==רקע==
הרקע לאמרה הוא פיתוחה של מכניקת הקוונטים, תורה [[פיזיקה|פיזיקלית]] מהפכנית שזכתה להצלחה מרהיבה בהסברת תופעות חריגות שהטרידו [[פיזיקאי]]ם בראשית [[המאה ה-20]]. לזכותו של איינשטיין עצמו זקופה תרומה מכרעת למכניקת הקוונטים, אך הוא התנגד באופן חריף למסקנות שעלו ממנה. מהניסוח המתמטי של מכניקת הקוונטים עלה ש[[אקראיות]] שזורה בחוזקה ב[[טבע]]. הפיזיקה שלפני התורה הקוונטית תארה את
איינשטיין לא היה מוכן לקבל רעיון זה. הוא הקדיש חלק ניכר מעבודתו לניסיון להוכיח כי הגרסה ההסתברותית אינה שלמה. הוא האמין שמכניקת הקוונטים היא צל ל[[תאוריה]] בסיסית יותר, והסיבה שיש אלמנט הסתברותי בה היא שטרם חשפנו את המנגנונים היסודיים של התאוריה הבסיסית שהם דטרמיניסטיים בעיקרם. גישה זו נודעה כ[[תאוריות משתנים חבויים|גישת המשתנים החבויים]] ואיינשטיין היה לדובר המוכר ביותר שלה. מנגד לעמדתו של איינשטיין עמדה [[פרשנות קופנהגן]], בראשותו של [[נילס בוהר]], שטענה כי לעצמים אין בכלל [[גודל פיזיקלי|גדלים פיזקליים]] מוגדרים ([[מיקום]], [[מהירות]], [[אנרגיה]] וכו') כל עוד אלו לא נמדדים. ואילו כאשר הגדלים נמדדים, המדידה כופה על העצם קבלת גדלים פיזיקליים מדויקים שנבחרים באופן אקראי (לפי הסתברויות הניתנות לחישוב) בו במקום (השפעת האקראיות בלתי מורגשת בתנאים השוררים בחיי היום-יום). איינשטיין לגלג על השקפת בוהר באומרו: {{ציטוטון|האם אתה מאמין באמת ובתמים שהירח אינו קיים אלא אם כן אנו מסתכלים עליו?}}.
שורה 26:
האמרה של איינשטיין זכתה לתפוצה רחבה שחרגה רבות מההקשר המקורי בו נאמרה, ומצוטטת גם בהקשרים שאינם נוגעים למכניקת הקוונטים או לדטרמיניזם.
בהקשרים מסוימים, מושם הדגש במשפט על ההתייחסות ל"[[אלוהים]]" (או "הזקן" כפי שהוא מכונה במקור). אמונתו התאולוגית של איינשטיין עצמו
שיבוש נפוץ נוסף הוא ייחוס האמירה כתגובה ל[[עקרון האי-ודאות|עקרון האי-ודאות של הייזנברג]]. אמנם העקרון מנוגד להשקופתיו של איינשטיין ומחריף את המחלוקת שלו עם מכניקת הקוונטים, אך הוא פורסם בשנת [[1927]], לאחר שאיינשטיין כבר שלח את מכתבו לבורן. טענה מוטעית נוספת הנשמעת היא שאיינשטיין אמר את המשפט ישירות לבוהר.
| |||