זנגי – הבדלי גרסאות

 

שליטי מוסול, כרבוגא, מודוד, ועוד, היו אלו שנתמנו ע"י הסולטן הסלגו'קי כאחראים למלחמה בצלבנים (אם כי בעיני הסולטן זו היתה עדיפות משנית, ועדיפות ראשונה היתה לנעשה באזורים יותר קרובים אל נהר הפרת). כנראה, שזנגי אשר שירת במוסול תחת נציבים אלו, ובפרט תחת מודוד, אשר יזם בתחילת העשור השני של המאה ה-11 מספר מסעות נגד הצלבנים, הושפע מכך.

בשנת 1126, כשהיה אחד מקציניו של א-סונקור בּוּרסוּקי מושל מוסול וחאלב, סייע לסולטן הסלג'וקי מוחמד לדכא נסיון מרידה של הח'ליף העבאסי [[אל-מסתרשד]], ובעקבות כך מונה לסוכנו של הסולטן בבגדד. מכח משרה זו היה זנגי בעל עמדה מרכזית בכל הנעשה באיזור עיראק.

 

 

חאלב באותה העת היתה מאוימת ע"י הצלבנים, ובפרט ע"י [[נסיכות אנטיוכיה]], המצב היה חמור עד כדי כך שהעיר העלתה מס לצלבנים. זנגי בסדרת קרבות כבש את את'ארב, וצר על חארים (1130), ובכך הרחיק את הסכנה של כיבוש חאלב ע"י הצלבנים.

 

זנגי, שלא הצליח לכבוש את [[דמשק]], רצה להרחיב את תחום שלטונו. מטרתו הייתה כיבוש האזורים הצלבניים לצורך מדיני גרידא, אך הוא ידע שה[[מוסלמים]] לא יבואו בהמוניהם להילחם ב[[צלבנים]]. לשם כך, הוא החל לעורר את רגשות המוסלמים שב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], להתאחד במלחמה כנגד הנוצרים. זנגי היה הראשון שהפך את כיבוש [[ירושלים]] וארץ-ישראל למלחמה דתית, עם סיסמת ה[[ג'יהאד]].