נאום המלך – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 10 שנים
מ
בוט החלפות: לצורכי ; סצנה;
תגית: חשד למילים בעייתיות
מ (בוט החלפות: לצורכי ; סצנה;)
===פרטים===
[[קובץ:Tom Hooper directing The King's Speech.jpg|שמאל|ממוזער|150px|טום הופר מביים את נאום המלך]]
לדברי התסריטאי [[דייוויד סיידלר]], הבמאי טום הופר עמד על כך שהסרט ידייק ככל האפשר בהיבט ההיסטורי. יחד עם זאת, בסרט נעשו מספר שינויים מטעמים [[אמנות|אמנותיים]] כדי להציג דרמה אנושית. ה[[פרופסור|פרופ']] קאתי שולץ ציינה כי יוצרי הסרט הידקו את משך השתלשלות האירועים כך שיתרחשו לאורך שנים ספורות,{{הערה|1=[http://www.bendbulletin.com/apps/pbcs.dll/article?AID=/20110104/NEWS0107/101040314/1020&nav_category= באתר bendbulletin]{{אנגלית}}}} כאשר למעשה, הדוכס מיורק החל לעבוד עם ליונל לוג באוקטובר 1926, עשר שנים לפני משבר הוויתור על הכתר, והשיפור בדיבורו ניכר תוך חודשים ולא שנים כפי שנטען בסרט. בראיון עיתונאי משנת 1952 אמר לוג על הדוכס כי "הוא פתח את אסיפת הפרלמנט האוסטרלי בקנברה בשנת 1927 באופן חלק וללא גמגום", כלומר רק שבעה חודשים לאחר שהחלו לעבוד יחד. היועץ המלכותי הוגו ויקרס הסכים שפרטים היסטוריים שונו לצרכילצורכי דרמה. כך, למשל, לא נכחו פקידים בכירים בעת נאום המלך, וגם צ'רצ'יל לא היה מעורב ברמה כזו או אחרת, "אך הצופה הממוצע יודע מיהו צ'רצ'יל: הוא אינו יודע מיהם [[אדוארד פרדריק לינדלי ווד, הרוזן הראשון מהליפקס|לורד הליפקס]] ולורד הואר".
 
על פי ראיון שהעניק נכדו של ליונל לוג ל-[[BBC]], צוות הסרט קיבל תשעה שבועות לפני הצילומים [[יומן]] עם הערות של ליונל אודות הטיפול בדוכס,{{הערה|[http://www.bbc.co.uk/news/entertainment-arts-12116320 ראיון באתר הבי בי סי]}} ולא מעט מהמשפטים הזכורים במיוחד מהסרט היו ציטוטים ישירים מהיומן. נכדו של ליונל פיקפק בתיאור המטפל בסרט באומרו "אני לא חושב שהוא אי פעם קילל בפני המלך והוא בוודאי לא כינה אותו ברטי". ה[[היסטוריון]] אנדרו רוברטס טוען כי חומרת הגמגום של המלך הוצגה באופן מוגזם.
 
===תדמית===
[[כריסטופר היטצ'נס]] ואיזאק קוטינר ערערו על האופן בו מצטייר דיוקנו של צ'רצ'יל בסרט. אין עוררין על כך שצ'רצ'יל עודד את אדוארד השמיני לעמוד בפני הלחץ לוותר על כתר המלוכה, בעוד שבסרט הוא מצטייר כתומך נלהב של הנסיך אלברט, וככזה שאינו מתנגד לויתור. היטצ'נס ייחס זאת ל"יחס הפולחני" סביב מורשתו של צ'רצ'יל, ותהה האם בסרט חכם עשוי היטב, "הסיפור האמיתי לא היה מעט יותר מעניין עבור הקהל?"{{הערה|[http://www.slate.com/id/2282194 באתר Slate]}} השניים גם מתחו ביקורת על כישלון הסרט להציג נכונה את [[מדיניות הפיוס כלפי גרמניה]]. הסרט אמנם אינו מזכיר את הנושא במישרין, אך לטענתם משתמע ממנו כי ג'ורג' השישי התנגד לפייסנות, במיוחד בסצינהבסצנה האחרונה המציגה את "צ'רצ'יל והמלך בארמון בקינגהם, ואת הכנת נאום האחדות וההתנגדות", בעוד שג'ורג' השישי היה תומך נלהב בפיוס במכתבים ויומנים פרטיים של משפחת המלוכה. כמו כן, יחסו כלפי צ'רצ'יל במציאות היה פושר עד מאוחר במלחמה בגלל תמיכת האחרון באחיו.
 
ה[[היסטוריון]] אנדרו רוברטס טוען כי חומרת הגמגום של המלך הוצגה באופן מוגזם וכי "הדמויות של אדוארד השמיני, ווליס סימפסון וג'ורג' החמישי עוינות יותר ממה שהם באמת היו".
271,876

עריכות