רשת שידור (סרט) – הבדלי גרסאות

מ
בוט החלפות: ארצות הברית; פרנק; ווידאו; ל -> ב;
(קטלוג לעריכה (ויקיזציה); עיצוב)
מ (בוט החלפות: ארצות הברית; פרנק; ווידאו; ל -> ב;)
==עלילת הסרט==
הווארד ביל (פיטר פינץ'), קריין החדשות המרכזי של UBS, פוטר מהרשת על ידי נשיא חברת החדשות מקס שומאכר (וויליאם הולדן), עקב נתוני רייטינג נמוכים. ביל מודיע בשידור חי שהוא מתכוון להתאבד בשידור של יום שלישי הבא. בעקבות האיום הוא הופך לגיבור בן לילה, ונעשה למטיף פופולרי הנושא דרשות אובססיביות נגד עולם התקשורת- זה בדיוק מה שהיה חסר לרשת לצורכי רייטינג.
כשהרייטינג של התוכנית החדשה שלו יורד, דיאנה קריסטנסן (פיי דאנווי), מנהלת השידורים המחושבת, ניגשת לשומאכר ומציעה לו עזרה בפיתוח תוכנית החדשות. הוא מסרב להצעה, אך בין השניים מתפתח רומן. כאשר שומאכר מחליט להוריד משידור את התוכנית של ביל, קריסטנסן משכנעת את הבוס שלה, פראנקפרנק האקט (רוברט דובאל), לשבץ את מהדורת חדשות הערב תחת מחלקת הבידור על מנת שהיא תוכל לפתח אותה. הוא מכריח את מנהלי הרשת להסכים ובנוסף מפטר את שומאכר.
ביל עובר להנחות תוכנית חדשה ("The Howard Beale Show"(, שבסופו של דבר הופכת לתוכנית עם אחוזי הרייטינג הגבוהים ביותר בטלוויזיה. בהתחלה, הרומן של שומאכר וקריסטנסן דועך כשהתוכנית משגשגת, אך בסופו של דבר שומאכר עוזב את אשתו למענה. המסירות הפנאטית של קריסטנסן לעבודתה והריקנות הרגשית שלה, גורמת לשומאכר לחזור לאשתו, והוא מזהיר את המאהבת שלו לשעבר שהקריירה שלה תהרוס אותה.
כאשר ביל מגלה שCCA (התאגיד שאליו שייך UBS) ייקנה של ידי תאגיד סעודי גדול יותר, הוא נואם בטלוויזיה כנגד העסקה ומשכנע את הצופים לשלוח מברקים לבית הלבן למען הפסקתה. הדבר גורם לפניקה אצל מנהלי הרשת, מכיוון שאם לא תתבצע העסקה, חוב החברה יגרום לסגירתה.
צ'ייפסקי ומפיק הסרט, הווארד גוטפריד, תבעו באותה תקופה את יונייטד ארטיסט (United Artists) ודרשו את הזכויות על סרטם הקודם, The Hospital, בשביל מכירה לNBC -. למרות תביעה זו, צ'ייפסקי וגוטפריד חתמו עם יונייטד ארטיסט על מימון לרשת שידור, אך עד מהרה החברה התקפלה הודות לנושא השערורייתי של הסרט.
השניים לא נרתעו, וחיפשו אולפנים אחרים שישקיעו בסרטם, עד ש MGM גילו התעניינות בתסריט. מיד לאחר מכן, יונייטד ארטיסט חזרו בהם ורצו להשקיע בסרט בנוסף ל MGM. MGM הסכימו להצטרפות יונייטד ארטיסט ונתנו להם את זכויות ההפצה הבינלאומיות, כאשר MGM עצמם קיבלו את הזכויות בצפון אמריקה.
הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה בניו-יורק ב-27 לנובמברבנובמבר 1976, וזמן קצר לאחר מכן יצא לאקרנים.
 
 
 
רשת שידור היה קופרודוקציה שלMGM ויונייטד ארטיסט, כאשר יוניידט ארטיסט היה המפיץ בעל הזכויות הבינלאומיות. כמו כן, לשתי החברות היו זכויות יוצרים לסרט.
ב-1980, Transamerica Corporation, אשר בבעלותו יונייטד ארטיסט, העמיד את האולפן למכירה עקב הפסדים עצומים שבאו בעקבות הפקת המערבון "שערי החופש". שנה לאחר מכן, MGM רכשה אותם וכתוצאה מכך זכתה בחלקם בזכויות הסרט. הסרט יצא למכירה בקלטות ביתיות בארה"בבארצות הברית בסוף השנה. הזכויות למכירת קלטות ביתיות של הסרט מחוץ לארה"בלארצות הברית ניתנו לחברת וורנר הום וידאו (Warner Home Video).
לאחר מכן, ב-1986, רכש אייל התקשורת, טד טרנר את MGM/UA. ללא כל כספי משקיעים, נכנס טרנר מהר מאוד לחובות ומכר בחזרה את רוב MGM, אך השאיר בבעלותו את ספריית האולפן. הספרייה כללה את זכויות ההפצה של רשת שידור בארה"בבארצות הברית, אך לא את הזכויות הבינלאומיות. הזכויות למכירת קלטות וידאו מחוץ לארה"בלארצות הברית נשארו עדיין בידי וורנר בגלל העסקה שלהם עם יונייטד ארטיסט. בשלב מאוחר יותר, חתם טרנר על עסקה עם מחלקת הוידאוהווידאו של MGM להפצת רוב ספרייתו של טרנר, דבר שהחזיר לידי MGM את הזכויות שלהם על רשת שידור בארה"בבארצות הברית.
מורשת
המשפט "I'm as mad as hell, and I'm not going to take this anymore" ונגזרותיו, מצוטטות באין ספור סרטים וסדרות.
271,876

עריכות