ניצולי השואה – הבדלי גרסאות

היו הבדלים ניכרים בעצמת הפגיעה הטראומטית בקרב ניצולים שונים: השואה לא ביטלה את ההבדלים האישיותיים של הניצולים, והתמודדות אתה לא הייתה זהה. תהליך החלמתם של הניצולים היה קשה בכל מקום בו החליטו לגור. לחלקם הייתה פגיעה טראומטית חזקה במצבם הפיזי והנפשי, שבחלקה נמשכה כל ימי חייהם. היא התבטאה בין היתר בזעזוע רוחני גדול שעברו, בתחושה שהיו ב"פלנטה אחרת" שאין באפשרותם לשתף אחרים בכך, שלא הצליחו לעבד תהליכי אבלות על יקיריהם שנרצחו מכיוון שהיו עסוקים באותו זמן בהשרדותבהישרדות, וגם בתחושה שהם זכו בחייהם על חשבון אחרים (בשאלה ששאלו את עצמם: "למה דווקא אני שרדתי ואחרים לא?"). תקופה נוראה זו חרתה בחלק מהניצולים צלקות גופניות, נפשיות ורוחניות, שאופיינו ב[[תסמונת מחנות הריכוז]].

הועדה המליצה בין השאר על הגדלת הקיצבה של הניצולים המקבלים אותה ממדינת ישראל ביחס לזו המשולמת לחלק מן הניצולים על ידי ממשלת גרמניה. הועדההוועדה גם מתחה ביקורת חריפה על עבודת הלשכה לשיקום נכים, וקבעה כי היא מכבידה על הניצולים ללא צורך.

* אורי ארזי (עורך), '''זכויות ניצולי השואה בישראל''', עמותת "אביב לניצולי השואה", ירושלים : מרכז האירגוניםהארגונים של ניצולי השואה - הועדההוועדה להסברה וקשרי חוץ, 2010.

* [[נעימה ברזל]], '''עד כלות ומנגד: המפגש בין מנהיגי מרד הגטאות לבין החברה הישראלית''', ירושלים: הספריההספרייה הציונית, תשנ"ח, 325 עמ'<ref>ביקורת: {{קתדרה|[[יהודית תידור באומל]]|המורדים שבתוכנו|94.9|94, דצמבר 1999, עמ' 181-177}}</ref>