גלושה – הבדלי גרסאות

הכפר שכן בין שני מרכזים יהודיים: [[קובל]] ו[[פינסק]]. קובל היתה המרכז הכלכלי-מסחרי ופינסק היתה המרכז הרוחני-ציוני. משפחות הכפר היו בקשרי נישואים עם משפחות באזור [[פולסיה]]: [[פינסק]], [[קוברין]], [[דיוין]] ועוד, ועם משפחות באזור [[ווהלין]]: [[רטנה]], [[קמין קושירסקי]], [[קובל]] ועוד. כך שמרה הקהילה על זהותה היהודית.

באמצע מלחמת העולם הראשונה, מצב יהודי [[פינסק]] היה קשה, עד שאיפשרו לחלקם לעזוב את העיר. אלפי יהודים נדדו במרחבי [[פולסיה]] [[ווהלין]] וכעשר משפחות הגיעו לגלושה רבתי ואומצו שם.

יהודי [[פינסק]] הביאו עמם ספרים רבים ביידיש ובעברית וכן את רוח הציונות. הם סיפרו על תאי הגנה של יהודים ברוסיה הלבנה ושירי עבודה וציון החלו להישמע ברחבי העיירה.

בשנת [[1920]], [[הצבא האדום]] כבש את האזור, אך נסוג בלחץ הצבא הפולני שנעזר ברוסים הלבנים בפיקוד הצורר [[הָאטְמַן בָּאלָאכוֹביץ']]. עם אספסוף של פורעים ורוצחים הוא שוטף את עיירות היהודים ועושה בם שמות. לאחר שנרצחו 120 יהודים בעיר [[קמין קושירסקי]], הם מגיעים גם לגלושה, ובמשך כמה ימים בין [[ראש השנה]] ל[[יום כיפור]] הם רוצחים 24 יהודים בגלושה רבתי ו-11 בגלושה זוטא, וכן מבצעים מעשי אונס וביזה. המאורע השאיר חותם קשה על הכפר הקטן.

עד שנת [[1924]] לא היה בית ספר בגלושה רבתי והלימודים היו רק ב"חדר". אז הובאו מורים מוסמכים מהערים הגדולות ונפתח ביה"ס יסודי. עקב מיעוט תלמידים לא נפתח ביה"ס תיכון ומי שהאמצעים איפשרו בידו, נסע ללמוד בגמנסיה של [[קובל]]. חלק מהנערים נשלחו ללמוד בישיבות.

נוסדו כמה ארגונים חלוציים, בהם ה"[[חלוץ הצעיר]]".