אבא צברה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: סולטנות;
מ קישורים פנימיים
שורה 2:
 
==ביוגרפיה==
צברה נולד ב[[סאמיאן ביידה]] למשפחת יוסף וסכמת, אשר השתייכה לשושלת המלוכה של [[יהדות אתיופיה|יהודי אתיופיה]], [[שושלת הגדעונים]], בתקופה בה [[האימפריה האתיופית]] נשלטה על ידי הקיסר [[זרע יעקב, קיסר אתיופיה|זרע יעקב]]. כאשר היחסים באימפריה בין ה[[יהודי]]ם ל[[נוצרים]] הידרדרו, הקדיש צברה את עצמו לעבודת ה[[אלוהים]] בעקבות חלום אשר ציווה אותו לעבוד את ה'‏‏{{הערה|שם=מולה|‏דוד מולה, חוברת בית הכנסת אבא צברה, עמוד 4.}}. למרות היות צברה איש [[דת]] הוא לקח חלק פעיל ב[[מרד ציפורה]] כאשר צבא הקיסר פלש לשטחי [[ביתא ישראל]] במערב האימפריה. היהודים שנחלו תבוסה צורבת תחת פיקודו של מלכם [[גדעון החמישי]] נסוגו ל[[הרי סאמיאן]], ורבים מן המנהיגים היהודים, וביניהם צברה, [[שבוי מלחמה|נשבו]].
 
צברה יחד עם השבויים האחרים נכלאו ב[[כלא]] במחוז [[שאווה]], שהיה תחת פיקודו של [[יורש עצר|יורש העצר]] לשעבר [[צאגה אמלק|אסקל]], בנו של הקיסר מאשתו היהודיה [[ציון ציפורה]]. אסקל, שנכח בעת [[רצח|רציחתה]] של אמו על ידי אביו ונטר לו טינה מאז, פנה לצברה ושכנע אותו להימלט בעוד הקיסר היה טרוד בלחימה בדרום כנגד [[סולטנות אדאל]]. השניים נמלטו מהכלא וחיו ביערות עד שהגיעו לאזורי היהודים. מכיוון שהיו מבוקשים נדדו שניהם בין הכפרים היהודיים, כשצברה מקים [[בית כנסת|בתי כנסת]] באותם כפרים. לפי המסורת בקהילת ביתא ישראל האזורים בהם הקים בתי כנסת הם: [[סאמיאן]], [[קווארה]], [[צ'ילגה]], [[דאמבייה]], [[וולקיט]], [[טיגראי]] ו[[גוג'אם]]{{הערה|שם=מולה}}. צברה גם היה זה שקבע נוסח תפילה אחיד בכל הקהילות היהודיות באתיופיה. בין פסקי ההלכה החריגים (ביחס למקובל בהלכה הרבנית) של צברה נמנים "האיסור על נגיעה ב[[גוי]] ([[אטאנקון|אַ‏טּ‏ִנְקוּן]])" ו"[[שבת]] דוחה [[פיקוח נפש]]"{{הערה|1=‏[[יעקב גונצ'ל]], [http://acheret.co.il/?cmd=sections.128&act=read&id=417 תְאְזַזֵה שֶנְבֶת], [[ארץ אחרת]] 35 ([[2006]])}}. פסיקות אלו הגדילו את ההבדלים בין ביתא ישראל לקהילות יהודיות אחרות בגולה. צברה גם חיבר את ספר ההלכה [[מצוות השבת]] (תאזזה שנבת) שהנחה את הקהילה לאחר מותו.