|
|
'''"מְנוּחָה וְשִׂמְחָה"''' הוא פיוט המושרשהולחן ומושר ב[[אשכנז|קהילות אשכנז]] המגוונותבדרך בכלכלל ב[[ליל שבת]].
רעיוןנושא הפיוט הוא שבחיםשבח והלל ליום ה[[שבת]]. השומר את השבת והזוכר את השבת מעידים על כך שה[[עולם]] כולו [[בריאת העולם|נברא]] בששה ימים על ידי [[הקדוש ברוך הוא|האלוהים]]. כזכר לשביתתו אשר עשה ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] בשבת הוא ציווה אף את עמו לשבות. ואולם השבת אינה מצוינת רק בהימנעות מעשייה ויצירה (ראו גם:[[ל"ט מלאכות]] ו[[חילול שבת]]), אלא מתייחדת לעשייתם של מעשים חיוביים, כגון תוספות מיוחדות לסדר ה[[תפילה]] ו[[עונג שבת|עונג השבת]] ב[[סעודת שבת|סעודה]]. הפיוט מסיים בהבטחות של רוב טוב למקיימי מצוות השבת.
== הפיוט ==
|