הרפובליקה העממית ההונגרית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פסקה קודם כתוב רייק, ואחרי זה ראיק.כך נכתב פיסקה קודם. חשוב שיהיה כתוב אותו דבר
שורה 25:
ראקושי פתח במסע לשיפור מערכת ה[[חינוך]] בהונגריה. המניע לכך היה הרצון בהחלפת המעמדות המשכילים בהונגריה, שהיו תומכים מסורתיים של הימין והמרכז, במה שכונה על ידו "האינטליגנציה העובדת". אמנם היה זה שיפור בהשכלת המעמדות הנמוכים, ומתן אפשרויות נוספות לילדי הפועלים, כמו גם הגברת שיעור ה[[אוריינות]] באופן כללי, אך בתמורה לכך נאלצו התלמידים ללמוד אידאולוגיה קומוניסטית בבתי הספר ובמוסדות להשכלה הגבוהה. כן נאסר החינוך הדתי.
 
הקרדינל [[יוזף מינדסנטי]], שנמנה עם המתנגדים ל[[פשיזם|פשיסטים]] ההונגרים ולשלטון הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה נעצר בדצמבר [[1948]], והואשם בבגידה. לאחר חמישה שבועות במעצר, הודה בהאשמות נגדו ונידון ל[[מאסר עולם]]. מנהיגי הכנסיות שמחוששמחו על צעד, זה "טוהרו" אף הם והוחלפו באחרים שהיו נוחים יותר למשטרו של ראקושי.
 
ראקושי ניסה להנהיג [[קולקטיביזציה]] של ה[[חקלאות]] נוסח [[סטלין]], אך נתקל בקשיים שהכשילו את תוכניתו והורידו את רמת החיים בצורה חריפה. ממשלתו הפכה לפחות ופחות פופולרית. מותו של סטלין בשנת [[1953]] ערער את הבסיס שעליו נשען משטרו של ראקושי. בדרומה של הונגריה החלו ה[[יוגוסלביה|יוגוסלבים]] לפתח מדיניות עצמאית, בהנהגתו של המרשל [[יוסיף ברוז טיטו|טיטו]]. קולות אלה נשמעו ברור וחזק אף בהונגריה עצמה. על מנת לפייס את הקולות הפנימיים והחיצוניים הקוראים לרפורמה מינה ראקושי את הרפורמיסט [[אימרה נאג']] לראש הממשלה ב-[[13 ביוני]] [[1953]], בעודו שומר על משרת המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית. השנים הבאות היו שנות מאבקי כוח בין ראקושי ונאג'.