הבדלים בין גרסאות בדף "תקנות הגאונים"

נוספו 1,313 בתים ,  לפני 9 שנים
אין תקציר עריכה
{{תקנות ביהדות}}
 
'''תקנות הגאונים''' הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים שלאחר [[תקופת התלמוד]] - במהלך [[תקופת הסבוראים]] ו[[תקופת הגאונים|הגאונים]]. תקנות אלו כוללות חידושים שלא היו כתובים בתלמוד ואף שינויים מדין התלמוד לאור הנסיבות. תקנות אלה שייכות לסוג ביניים של אוטוריטות הלכתיות; מחד, קדמו להן [[תקנות חז"ל]] שמקור הסמכות שלהן היה התלמוד הבבלי והספרות ההלכתית שקדמה לו, שהיו בלתי ניתנים לערעור, ואילו לאחריהן [[ביזור|בוזרו]] הסמכויות לכל [[הקהילה היהודית|קהילות ישראל]], כך שתקנות הגאונים מהוות סוגה שהגדרת מקור סמכותה אינה חד-משמעית.
 
==רקע היסטורי==
לאחר [[תקופת התלמוד]], בסוף [[המאה ה-5]] לערך, הפך התלמוד הבבלי למקור סמכות הלכתי בלעדי כלפיו היו מחויבים כל תפוצות ישראל, כפי שכתב ה[[רמב"ם]]: {{ציטוטון|כופים כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי התלמוד... הואיל וכל אותם הדברים שבתלמוד הסכימו עליהם כל ישראל.}}{{הערה|בהקדמה ל[[משנה תורה]].}} תקופתלאור הגאוניםמעמד סמלהזה פתחהקיבלו של[[תקנות תקופהחכמים]] בהמעמד חדל להיות מקור סמכות אחידמחייב ובלעדי. התקנות שתיקנו הגאונים חסרות הסמכות שיש לתלמוד, והן מהוות מענה לבעיות מסוימות שהתעוררו לאור הנסיבות החברתיות והכלכליות. כאשר תקנה של הגאונים סותרת מה שכתוב בתלמוד יש צורך להסביר מדוע הנסיבות שונות ויש סיבה פוזיטיבית לשינוי זה.{{הערה|שציפנסקי, עמ' ב-ג.}}
 
תקופת הגאונים סמלה פתחה של תקופה בה לא היה מקור סמכות אחיד ובלעדי ובמהלך תקופה זו לא נוצר קודקס הלכתי מחייב. התקנות שתיקנו הגאונים חסרות הסמכות שיש לתלמוד, והן מהוות מענה לבעיות מסוימות שהתעוררו לאור הנסיבות החברתיות והכלכליות. כך לדוגמה, כאשר תקנה של הגאונים סותרת מה שכתוב בתלמוד יש צורך להסביר מדוע הנסיבות שונות ויש סיבה פוזיטיבית לשינוי זה.{{הערה|שציפנסקי, עמ' ב-ג.}}
עם זאת, תקנות הגאונים נתקנו במרכז הלכתי גאוגרפי אחד, שעמד בראש היררכיית פסיקת ההלכה בכל תפוצות ישראל - מרכז התורה בבבל. זאת בשונה מ[[תקנות הקהילה]], שהתפשטו לאחר תום האלף הראשון, אז חרב מרכז התורה בבבל וההלכה [[ביזור|בוזרה]] ליחידות [[הקהילה היהודית|קהילתיות]].{{הערה|שמחה אסף, עמ' סד; שציפנסקי, עמ' ד.}}
 
עם זאת, תקנות הגאונים נתקנו במרכז הלכתי גאוגרפי אחד, שעמד בראש היררכיית פסיקת ההלכה בכל תפוצות ישראל - מרכז התורה בבבל שכלל את [[:קטגוריה:ישיבות בבל|הישיבות השונות]]. זאת בשונה מ[[תקנות הקהילה]], שהתפשטו לאחר תום האלף הראשון, אז חרב מרכז התורה בבבל וההלכה [[ביזור|בוזרה]] ליחידות [[הקהילה היהודית|קהילתיות]] בתפוצות.{{הערה|שמחה אסף, עמ' סד; שציפנסקי, עמ' ד.}}
 
==תוקף הלכתי==
{{ציטוטון|הגאונים שהסכימו ותקנו כמה תקנות וכל ישראל נוהגין על פיהם לפי שהיו כבית דין לישראל.}}{{הערה|[[שו"ת]] ה[[רשב"א]], חלק ג, נ ע"א.}}
 
 
==לקריאה נוספת==
* [[שמחה אסף]], '''תקופת הגאונים וספרותה''', ירושלים, תשט"ו
* הרב ישראל שציפנסקי, '''התקנות בישראל''' (כרך ג' - "תקנות הגאונים"), הוצאת [[מוסד הרב קוק]], 1992
 
==קישורים חיצוניים==
* ד"ר יהושע הורוביץ, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/batey-hadin.htm בתי הדין בתקופת הגאונים], [[אתר דעת]], במקור: '''מחניים''', גיליון 13, תשנ"ו
 
==הערות שוליים==