הבדלים בין גרסאות בדף "תקנות הגאונים"

נוספו 1,734 בתים ,  לפני 9 שנים
אין תקציר עריכה
 
'''תקנות הגאונים''' הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים שלאחר [[תקופת התלמוד]] - במהלך [[תקופת הסבוראים]] ו[[תקופת הגאונים|הגאונים]]. תקנות אלו כוללות חידושים שלא היו כתובים בתלמוד ואף שינויים מדין התלמוד לאור הנסיבות. תקנות אלה שייכות לסוג ביניים של אוטוריטות הלכתיות; מחד, קדמו להן [[תקנות חז"ל]] שמקור הסמכות שלהן היה התלמוד הבבלי והספרות ההלכתית שקדמה לו, שהיו בלתי ניתנים לערעור, ואילו לאחריהן [[ביזור|בוזרו]] הסמכויות לכל [[הקהילה היהודית|קהילות ישראל]], כך שתקנות הגאונים מהוות סוגה שהגדרת מקור סמכותה אינה חד-משמעית.
 
קיים חוסר בהירות באשר להגדרת תקנה של הגאונים. אין קודקס הלכתי אחיד מתקופת הגאונים ונותרה בידינו רק ספרות [[שו"ת]] מתקופה זו, שגם היא חסרה ומקוטעת. פעמים שתקנות אלה נודעות רק מפי השמועה או באמצעות ספרות הלכתית מאוחרת יותר מתקופת ה[[ראשונים]], אך בשום אופן אין לה מעמד הלכתי-משפטי מסודר ומוגדר. בהתאם לכך נעשו ניסיונות שונים לכמת את תקנות הגאונים, וההבדלים ביניהם משמעותיים ביותר; החל מהטענה כי הגאונים תקנו 2 תקנות בלבד,{{הערה|הרב [[יצחק אייזיק הלוי]], '''דורות ראשונים''', חלק ג, תקופת הגאונים, פרק טו.}} 19 תקנות,{{הערה|ח. טיקוצ'ינסקי, '''תקנות הגאונים''' (ב[[גרמנית]]), תורגם ל[[עברית]] בידי מ. חבצלת, ירושלים, תש"כ.}} והאומדן המרחיב יותר של 97 תקנות.{{הערה|שציפנסקי, עמ' סא.}}
 
מקרה פרטי של תקנות בעלות מעמד מיוחד הוא [[חרם דרבנו גרשום]]. תקנות אלה תוקנו בתפר שבין תקופת הגאונים לתקופה בה תוקנו תקנות הקהילה, אך למרות זאת הן זכו למעמד שפשט בכל תפוצות ישראל, ובמידה מסוימת אף יותר מזה שזכו לו תקנות הגאונים.{{הערה|[[שו"ת]] ה[[רא"ש]], כלל מג, ח.}}
 
==רקע היסטורי==
 
עם זאת, תקנות הגאונים נתקנו במרכז הלכתי גאוגרפי אחד, שעמד בראש היררכיית פסיקת ההלכה בכל תפוצות ישראל - מרכז התורה בבבל שכלל את [[:קטגוריה:ישיבות בבל|הישיבות השונות]]. זאת בשונה מ[[תקנות הקהילה]] שהתפשטו לאחר תום האלף הראשון, אז חרב מרכז התורה בבבל וההלכה [[ביזור|בוזרה]] ליחידות [[הקהילה היהודית|קהילתיות]] בתפוצות.{{הערה|שמחה אסף, עמ' סד; שציפנסקי, עמ' ד.}}
 
===זהות המתקנים===
 
 
==תוקף הלכתי==
{{ציטוטון|הגאונים שהסכימו ותקנו כמה תקנות וכל ישראל נוהגין על פיהם לפי שהיו כבית דין לישראל.}}{{הערה|[[שו"ת]] ה[[רשב"א]], חלק ג, נ ע"א.}}
 
==כללי פסיקה==
 
 
==חרם דרבנו גרשום==
 
 
==לקריאה נוספת==