נסים יהודה דנון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
עריכה - צריך עוד
יעל י (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 18:
 
==ביוגרפיה==
הרב דנון נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרל"ד]] לאביו הרב [[מנחם דנון]] ואסתר. הוא התחנך בישיבת [["תפארת ירושלים"]]. בן 19 בלבד הוסמך להוראה נסע ל[[צרפת]] ולמד בבית המדרש לרבנים. אחרי מספר שנים שבהן למד חזר ל[[ירושלים]]. בחודש
ב[[תמוז]] [[תרס''"ז]] ([[1907]]) נתמנה לרב ראשי בקהילת [[בירות]]. בתפקיד זו כיהן עד חדש [[סיון]] [[ה'תר"ע]] ([[1910]]). אחר כך התמנה לרב ראשי ב[[רודוס]] לזמן קצר . בזמן כיבוש האי ע"יעל ידי צבאות איטליה מילא תפקיד מדיני רב ערך. בחורף [[תרע"א]] ([[1911]]) התגלע ריב בין שתי העדות - האשכנזית והספרדית בצפת. הוזמן מצד ראשיהן ומנהיגיהן לפשר ביניהן. כתוצאה מהשתדלותו הנמרצת עלה בידו לישב את הסכסוך ולהשיב את השלום על מכונו.
בכסלו תרע"א (סוף 1910) נבחר מטעם האסיפה הכללית הנקראת "מיג'ליש עומומי" ב[[איזמיר]] לרב ראשי וראב"ד. במשרה זו כיהן עד חדש אלול [[תרע"ה]] ([[1915]]).בעצם ימי [[מלחמת העולם הראשונה]] נתמנה ל[[חכם באשי]] ו[[ראשון-לציון]] ב[[ירושלים]].בחשון [[תרע"ז]] (סוף [[1916]]) חזר אליה, וישב על כסא הרבנות בה עד סוף שנת [[תרע"ח]] ([[1918]]). לאחר כניסת ה[[הצבא הבריטי]], רבני העיר בחרו ב[[רב ראשי]] ו[[ראשון-לציון]]. אז התפטר ממשרתו מרצונו, ולא השתתף בבחירות. נסע לחוץ לארץ בשליחות מוסדות [[צדקה]] וחסד וכוללות המערבים בירושלים.