תפילת מוסף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 17:
בחזרת הש"ץ של תפילת המוסף נהוג להוסיף פיוטים, כגון "סדר העבודה" בתפילת מוסף של [[יום הכיפורים]], המתאר את סדר העבודה של ה[[כהן גדול]] ב[[בית המקדש]] ביום הכיפורים, וכן "תפילת הטל" ביום הראשון של [[פסח]] ו"תפילת הגשם" ב[[שמיני עצרת]].
==תפילת מוסף ביחידות==
במשנה נידונה האפשרות להתפלל תפילת מוסף ביחידות ללא [[מניין]], ונחלקו בזאת חכמי המשנה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֹמֵר, אֵין תְּפִילַת הַמּוּסָפִין אֶלָּא בֶּחֶבֶר עִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֶּחֶבֶר עִיר וְשֶׁלֹּא בֶּחֶבֶר עִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶבֶר עִיר - הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין|מקור={{משנה|ברכות|ד|ז}}}}
===רקע===
שונה תפילת מוסף משלושת התפילות האחרות שמתפללים ב[[שבת]], [[חג]] או [[ראש חודש]]. בעוד ששלושת התפילות נתקנו לפי כל הדיעות ללא כל קשר לקרבנות, בין אם האבות תיקנום (לפי דעת [[רבי יהושע בן לוי]]) ובין אם תיקנום כנגד תמידים, אין הכוונה שהתפילה היא במקום הקרבן, אלא לתפילה חשיבות עצמאית כ"רחמי" - בקשת רחמים מהקדוש ברוך הוא שהיא מצווה בפני עצמה (מהתורה או מדרבנן) ורק זמנה נתקן כנגד הקרבנות. מסיבה זו אין מזכירים בכל התפילות את פסוקי הקרבנות עצמם. לעומת זאת, תפילת מוסף נתקנה כתחליף לקרבן עצמו, בתורת {{ציטוטון|ונשלמה פרים שפתינו}}, מסיבה זו מזכירים בה את פסוקיקרבן המוסף, ומבקשים מהקדוש ברוך הוא שתעלה אמירת פסוקים אלו כאילו הקרבנו קרבן מוסף{{הערה|1=[http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/1458.pdf מאמר שנכתב על ידי חכמי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים] מבוסס על דברי התוספות ב{{בבלי|ברכות|כו|א}} ד"ה איבעיא.}}.
===המחלוקת===
לפי שיטת [[רבי אלעזר בן עזריה]], כשם שקרבן מוסף מוקרב רק בציבור, כך גם אין תפילת המוספין אלא בציבור ובחבר עיר, כדוגמת בית המקדש. חכמים חולקים על הלכה זו וסוברים כי למרות שהעיקרון דומה, היישום שונה. שהרי כל ישראל יכולים לצאת ידי חובתם בקרבן אחד, אך אין כל ישראל יכולים לצאת ידי חובתם בתפילה אחת, ומסיבה זו, כאשר אנו מיישמים את חיוב הקרבן באופן של תפילה, חלה חובה מיוחדת על כל איש ואיש להתפלל.
בשיטת רבי יהודה נחלקו הראשונים. יש שלמדו שגם הוא מסכים עקרונית לשיטת חכמים שחל חיו בעל כל אחד ואחד, אלא שהוא סובר שבמקום ששליח הציבור מתפלל, הוא פוטרו כשם שבבית המקדש פטר היחיד את הרבים{{הערה|רש"י ב{{בבלי|ברכות|ל|א}}.}} אך יש אחרים שסוברים שהוא מסכים שהחיוב חל על הציבור, אך במקום שאין ציבור עובר החיוב על כל יחיד.
===ההכרעה===
בתלמוד נחלקו החכמים כמי הוכרעה ההלכה. [[רב הונא בר חיננא]] מסר את ששמע מפי רבי [[חייא בר רב]] שמסר שההלכה היא כרבי יהודה. לגרסא זו הצטרף [[רב חייא בר אבין]] שהעיד משמו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] שאמר "מעולם לא התפללתי תפילת מוסף ביחיד ב[[נהרדעא]] מלבד יום אחד שבא חיל המלך לעיר ושכחו החכמים ולא התפללו שאז התפללתי לבד". לעומת זאת, חכמי ארץ ישראל סברו אחרת, וכאשר [[רבי חנינא קרא]] ישב לפני [[רבי ינאי]] ואמר לפניו שההלכה היא כרבי יהודה, הורה לו רבי ינאי לצאת מהמקום ולהורות את משנתו מחוץ לבית המדרש, מכיוון שההלכה היא כחכמים ולא כרבי יהודה. אף [[רבי יוחנן]] העיד ש[[רבי ינאי]] התפלל בחג פעמיים [[תפילת העמידה]], ומכאן שהשנייה הייתה תפילת מוסף{{הערה|{{בבלי|ברכות|ל|ב}}.}}.
בשולחן ערוך נפסק כשיטת חכמים.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
{{חיי הקהילה היהודית}}
| |||