תפילת מוסף – הבדלי גרסאות

בחזרת הש"ץ של תפילת המוסף נהוג להוסיף פיוטים, כגון "סדר העבודה" בתפילת מוסף של [[יום הכיפורים]], המתאר את סדר העבודה של ה[[כהן גדול]] ב[[בית המקדש]] ביום הכיפורים, וכן "תפילת הטל" ביום הראשון של [[פסח]] ו"תפילת הגשם" ב[[שמיני עצרת]].

==תפילת מוסף ביחידות==

 

===רקע===

שונה תפילת מוסף משלושת התפילות האחרות שמתפללים ב[[שבת]], [[חג]] או [[ראש חודש]]. בעוד ששלושת התפילות נתקנו לפי כל הדיעות ללא כל קשר לקרבנות, בין אם האבות תיקנום (לפי דעת [[רבי יהושע בן לוי]]) ובין אם תיקנום כנגד תמידים, אין הכוונה שהתפילה היא במקום הקרבן, אלא לתפילה חשיבות עצמאית כ"רחמי" - בקשת רחמים מהקדוש ברוך הוא שהיא מצווה בפני עצמה (מהתורה או מדרבנן) ורק זמנה נתקן כנגד הקרבנות. מסיבה זו אין מזכירים בכל התפילות את פסוקי הקרבנות עצמם. לעומת זאת, תפילת מוסף נתקנה כתחליף לקרבן עצמו, בתורת {{ציטוטון|ונשלמה פרים שפתינו}}, מסיבה זו מזכירים בה את פסוקיקרבן המוסף, ומבקשים מהקדוש ברוך הוא שתעלה אמירת פסוקים אלו כאילו הקרבנו קרבן מוסף{{הערה|1=[http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/1458.pdf מאמר שנכתב על ידי חכמי ישיבת ברכת משה מעלה אדומים] מבוסס על דברי התוספות ב{{בבלי|ברכות|כו|א}} ד"ה איבעיא.}}.

===המחלוקת===

לפי שיטת [[רבי אלעזר בן עזריה]], כשם שקרבן מוסף מוקרב רק בציבור, כך גם אין תפילת המוספין אלא בציבור ובחבר עיר, כדוגמת בית המקדש. חכמים חולקים על הלכה זו וסוברים כי למרות שהעיקרון דומה, היישום שונה. שהרי כל ישראל יכולים לצאת ידי חובתם בקרבן אחד, אך אין כל ישראל יכולים לצאת ידי חובתם בתפילה אחת, ומסיבה זו, כאשר אנו מיישמים את חיוב הקרבן באופן של תפילה, חלה חובה מיוחדת על כל איש ואיש להתפלל.

 

 

בשולחן ערוך נפסק כשיטת חכמים.

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}