הקיבוץ – הבדלי גרסאות

:מששבו [[ישראל שוחט]] ואשתו [[מניה שוחט|מניה]] מגלותם ב[[טורקיה]] באביב 1919, גילו שחלו שינויים מהותיים בארגון השומר,יציר כפיהם, ובתנועת הפועלים. אל השומר חברו כמה ממתנגדיו החריפים של שוחט, ובהם [[יצחק טבנקין]], ו[[אליהו גולומב]], ואילו מפלגת [[פועלי ציון]], שאנשי השומר נמנו על חבריה אם כי לא סרו למרותה, התאחדה עם הבלתי מפלגתיים, ובראשם [[ברל כצנלסון]], והוקמה [[אחדות העבודה]]. אחדות העבודה תבעה להפוך את השומר ל[[מיליציה]] עממית הסרה למרות ה[[מפלגה]]. שוחט וסיעתו התנגדו, ותבעו לשמור על חשאיות הארגון ומתכונתו ה[[אליטיזם|אליטיסטית]]. בפגישת המועצה המורחבת של הארגון, שנערכה ב[[תל עדשים]] ב-[[18 במאי]] [[1920]], הביא הוויכוח ל[[פילוג]], להחלטה על פירוק הארגון, ולהעברת נושא האחריות ל[[אבטחה|ביטחון]] [[היישוב]] לוועידת אחדות העבודה. בוועידה, שנערכה ב[[חוות כנרת]] ב-[[12 ביוני]] [[1920]], החליטה מפלגת אחדות העבודה ליטול על עצמה את האחריות לנושא הביטחון, והקימה לשם כך את ארגון '[[ההגנה]]'. משלא נבחר שוחט לפקד על ההגנה היה ברור שפניו ופני חבריו להקמת ארגון חשאי בצלמו ודמותו של השומר. ההזדמנות לא אחרה לבוא עם הקמת גדוד העבודה בקיץ 1920.