הקיבוץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 7:
*פרוק 'השומר' ויסודה של 'ההגנה' כמיליציה עממית הכפופה ל[[הסתדרות]].
 
:מששבו [[ישראל שוחט]] ואשתו [[מניה שוחט|מניה]] מגלותם ב[[טורקיה]] באביב 1919, גילו שחלו שינויים מהותיים בארגון השומר,יציר כפיהם, ובתנועת הפועלים. אל השומר חברו כמה ממתנגדיו החריפים של שוחט, ובהם [[יצחק טבנקין]], ו[[אליהו גולומב]], ואילו מפלגת [[פועלי ציון]], שאנשי השומר נמנו על חבריה אם כי לא סרו למרותה, התאחדה עם הבלתי מפלגתיים, ובראשם [[ברל כצנלסון]], והוקמה [[אחדות העבודה]]. אחדות העבודה תבעה להפוך את השומר ל[[מיליציה]] עממית הסרה למרות ה[[מפלגה]]. שוחט וסיעתו התנגדו, ותבעו לשמור על חשאיות הארגון ומתכונתו ה[[אליטיזם|אליטיסטית]]. בפגישת המועצה המורחבת של הארגון, שנערכה ב[[תל עדשים]] ב-[[18 במאי]] [[1920]], הביא הוויכוח ל[[פילוג]], להחלטה על פירוק הארגון, ולהעברת נושא האחריות ל[[אבטחה|ביטחון]] [[היישוב]] לוועידת אחדות העבודה. בוועידה, שנערכה ב[[חוות כנרת]] ב-[[12 ביוני]] [[1920]], החליטה מפלגת אחדות העבודה ליטול על עצמה את האחריות לנושא הביטחון, והקימה לשם כך את ארגון '[[ההגנה]]'. משלא נבחר שוחט לפקד על ההגנה היה ברור שפניו ופני חבריו להקמת ארגון חשאי בצלמו ודמותו של השומר. ההזדמנות לא אחרה לבוא עם הקמת גדוד העבודה בקיץ 1920.
 
*ההתערערות הגוברת והולכת של הביטחון הפיזי באזורי הספר ובשיאם [[מאורעות תל חי]] ו[[נבי מוסא]] באביב 1920 - [[מאורעות תר"פ]], ו[[מאורעות תרפ"א]] שבהם היה ישראל שוחט ממונה על 'ההגנה' ב[[תל אביב]]- בה נחשפה לעין כל אוזלת ידו של היישוב לספק הגנה, בנוסף לזלזול של 'הקיבוץ' ביכולות של 'ההגנה', 'אחדות העבודה', 'ההסתדרות' וההנהגה הציונית, וההתנגדות להסתמכות על כוחה של [[ממשלת המנדט]].