הבדלים בין גרסאות בדף "המפיקים (סרט, 2005)"

מ
ויקיזציה
מ
מ (ויקיזציה)
מקס ביאליסטוק הוא [[מפיק תיאטרון]] ידוע בברודוויי שיצר [[מחזה|הצגות]] מוצלחות רבות, אך כיום הוא נמצא בירידה וכל הצגותיו הן כישלון חרוץ. על מנת להשיג את כספי ה[[מימון]] להצגותיו עליו לספק מינית [[זקנה|זקנות]] [[נימפומניה|נימפומניות]].
 
באחד הימים מגיע לדירתו של ביאליסטוק ליאו בלום, [[רואה חשבון]] זוטר בחברה הפיננסית הגדולה "וייטהול את מרקס", בה ביאליסטוק מנהל את חשבונותיו. בתחילה מתגלה בלום כסובל מ[[הפרעת פאניקה]], [[תלות פיזיתגופנית|תלותי]], [[פחד]]ן ועוד, ועל מנת להתגבר על כל אלה הוא נוטה להסתובב עם [[מטפחת]] [[כחול]]ה קטנה. לאחר שהמפגש בין ביאליסטוק ובלום חושף את כל אלה ואת העובדה שבלום תמיד חלם להיות מפיק בעצמו, הוא עובר על ספרי ה[[חשבונאות]] של ביאליסטוק ומגלה שביאליסטוק לקח מהמממנות מעט יותר כסף ממה שעלתה ההפקה האחרונה שלו ("Funny boy"). ביאליסטוק מבקש שבלום לא ילשין עליו לרשויות החוק, שהרי גם כך ההפקה כשלה והמממנות לא מצפות לרווחים. הדבר גורם לבלום להבין כי למעשה ניתן להרוויח יותר מהפקה כושלת מאשר מהפקה מוצלחת: אם משיגים מיליון דולר כאשר ההצגה עולה אחוזים בודדים מהסכום, וההצגה הינה כישלון חרוץ - הרי שהמממנים אינם יודעים דבר על כך שהושג כסף פי כמה וכמה מעלות ההפקה, ואינם מצפים לרווחים, והמפיק נשאר עם מה שנשאר ממיליון הדולר.
 
ביאליסטוק מחליט לממש את הרעיון, מציע לבלום לעשות את זה יחד איתו (ולקחת שני מיליון [[דולר]], על מנת שלכל אחד יהיו מיליון דולר בסופו של דבר), להגשים את חלומו להיות מפיק ולאחר שתתבצע ה[[הונאה]], לטוס לריו (הכוונה היא ככל הנראה לעיר [[ריו דה ז'ניירו]], אך הדבר לא נאמר במפורש). בלום, שנחרד מהאפשרות שהרעיון ייכשל - מה שיוביל אותו ל[[כלא]] - מסרב, וחוזר ל"ווייטהול את מרקס".