בית אג'ימן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
יעל י (שיחה | תרומות)
הרחבה
שורה 3:
 
==היסטוריה==
ישעיהו אג'ימן היה יהודי אמיד מ[[טורקיה]] של ימינו. הוא עבד כשלם של ה[[סולטאן]] ה[[עות'מאנים|עות'מאני]]. היה גזבר ראש חיל ה[[יניצ'רים]]. אג'ימן נחטף למען כופר ב[[קפריסין]], ובעת חטיפתו, נדר נדר לפיו אם ינצל, יתרום 150 לירות למען [[ארץ ישראל]]. אג'ימן ניצל בסופו של דבר וב-[[1820]] עלה ליפו. הוא הפקיד 150 לירות בידיו של [[אהרון מטלון]] אותו פגש ביפו. מטלון רכש בסכום זה מגרש במורד הצפוני מה[[כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)|כנסייה הפרנסיסקנית]], שעליו עמד בית דו קומתי, והפכו לאכסניה ליהודים שהגיעו ליפו<ref>‏[http://shezaf.net/zope/home/he/2/1182096099/1182102852/#a024‏a024 אתרי יפו, צור שיזף]‏</ref>. האכסניה החלה לפעול, ככל הנראה בשנת [[1825]]. הבית הפך למרכזם של מוסדות היישוב היהודי הקטן ביפו וקיבל את השם '''דאר אל-יהוד''' - בית היהודים. במקום היו חדרי אירוח ו[[בית כנסת]]. רבים רואים ב"דאר אל יהוד" את חידוש היישוב היהודי ביפו. ישעיהו אג'ימאן נהרג שש שנים מאוחר יותר, יחד עם ה[[יניצ'רים]].
 
הבית נהרס ב-[[1965]], בעת פינוי השטח הגדול. סמוך לבית אג'ימן שהריסותיו נמצאות ב[[גן הפסגה]], עומדת היום מצבת זיכרון לראשוני קהילת יפו.
 
יש לציין כי כבר ב-1764 מספר הנוסע ר' שמחה מזאלזיץ שהנדבן ר' יעקב בן דוד זונאנה בקושטא בנה ביפו חומה ובית אכסניה עבור עולי רגל יהודים שבו יוכלו לנוח לפני הטלטלם שוב בדרכים. אכסניה שהשתלטו עליה בהדרגה הערבים תושבי המקום.{{הערה|[[אברהם יערי]], "[[מסעות ארץ ישראל]]", מבוא, פרק 19, תל אביב: הוצאת מסדה, תש"ו, 1946.}}.
==לקריאה נוספת==
* [[אברהם יערי]], "[[מסעות ארץ ישראל]]", מבוא, פרק 19, תל אביב: הוצאת מסדה, תש"ו, 1946.}}
 
* [[יעקב שביט]], [[יעקב גולדשטיין (היסטוריון)|יעקב גולדשטיין]], [[חיים באר]] (עורכים), '''לקסיקון האישים של ארץ-ישראל 1948-1799''', הערך: "ישעיהו אג'ימאן", [[הוצאת עם עובד]], 1983.
 
 
== הערות שוליים ==