הבדלים בין גרסאות בדף "תקנות הגאונים"

עריכה קלה. אני מוכרח להמשיך: מה זו העצלות הזאת?!
(עריכה קלה. אני מוכרח להמשיך: מה זו העצלות הזאת?!)
{{תקנות ביהדות}}
 
'''תקנות הגאונים''' הם תקנות שתוקנו במהלך 500 השנים בערך שלאחר [[תקופת התלמוד]] - במהלך [[תקופת הסבוראים|תקופות הסבוראים]] ו[[תקופת הגאונים|הגאונים]]. תקנות אלו כוללות חידושים שלא היו כתובים בתלמוד ואף שינויים מדין התלמוד לאור הנסיבות. תקנות אלה שייכות לסוג ביניים של אוטוריטות הלכתיות; מחד, קדמו להן [[תקנות חז"ל]] שמקור הסמכות שלהן היה התלמוד הבבלי והספרות ההלכתית שקדמה לו, שהיו בלתי ניתנים לערעור, ואילו לאחריהן [[ביזור|בוזרו]] הסמכויות לכל [[הקהילה היהודית|קהילות ישראל]], כך שתקנות הגאונים מהוות סוגה שהגדרת מקור סמכותה אינה חד-משמעית.
 
מקרה פרטי של תקנות בעלות מעמד מיוחד הוא [[חרם דרבנו גרשום]]. תקנות אלה תוקנו בתפר שבין תקופת הגאונים לתקופה בה תוקנו תקנות הקהילה, אך למרות זאת הן זכו למעמד שפשט בכל תפוצות ישראל, ובמידה מסוימת אף יותר מזה שזכו לו תקנות הגאונים.{{הערה|[[שו"ת]] ה[[רא"ש]], כלל מג, ח.}}
קיים חוסר בהירות באשר להגדרת תקנה של הגאונים. אין קודקס הלכתי אחיד מתקופת הגאונים ונותרה בידינו רק ספרות [[שו"ת]] מתקופה זו, שגם היא חסרה ומקוטעת. פעמים שתקנות אלה נודעות רק מפי השמועה או באמצעות ספרות הלכתית מאוחרת יותר מתקופת ה[[ראשונים]], אך בשום אופן אין לה מעמד הלכתי-משפטי מסודר ומוגדר. בהתאם לכך נעשו ניסיונות שונים לכמת את תקנות הגאונים, וההבדלים ביניהם משמעותיים ביותר; החל מהטענה כי הגאונים תקנו 2 תקנות בלבד,{{הערה|שם=דורות ראשונים|הרב [[יצחק אייזיק הלוי]], '''דורות ראשונים''', חלק ג, תקופת הגאונים, פרק טו.}} 19 תקנות,{{הערה|טיקוצ'ינסקי, מצוטט אצל שציפנסקי, עמ' סב.}} והאומדן המרחיב יותר של 97 תקנות.{{הערה|שציפנסקי, עמ' סא.}}
 
בעקבות חוסר בהירות זה קיימים דינים שונים שמעמדם ההלכתי בתחום אפור; כך לדוגמה הדין שמותר להטיל [[חרם (הלכה)|חרם]] על אדם שטוען טענת שקר בבית דין, מוגדר על ידי הרמב"ם כ{{ציטוטון|תקנה קלה שתקנוה הגאונים האחרונים... ואין מעכבים שבועתו של זה מפני תקנה זו הקלה.}}{{הערה|{{רמב"ם|קנין|שלוחין ושותפין|ג|יא}}.}} עולה מכאן כי תקנת הגאונים אינה מונח פורמלי וקשיח בעל כללים מחייבים, כמו תקנת חכמים, אלא מונח תלוי־הקשר שכלליו יכולים להשתנות בהתאם לנסיבות.
 
==רקע היסטורי==