ניקולו יומלי – הבדלי גרסאות

ה[[אופרה]] הראשונה שלו, ה[[קומדיה]] ''L’errore amoroso'', הוצגה בהצלחה רבה בחסות המרקיז מוואסטו, ג'ובאני באטיסטה ד'אבאלוס, בחורף [[1737]] בתיאטרון החדש של נאפולי. כעבור שנה הוצגה [[אופרה|אופרה קומיק]] שנייה, "אודוארדו", בתיאטרון הפלורנטיני. האופרה הרצינית הראשונה שלו, "ריצ'ימרו מלך הגותים", שהוצגה בתיאטרון ארג'נטינה ב[[רומא]] בינואר [[1740]] הקנתה לו את תשומת לבו ובהמשך את חסותו של הדוכס מיורק, '''הנרי בנדיקט'''. הדוכס יגיע בהמשך למעלת [[חשמן]] וישיג ליומלי מינוי ב[[ותיקן]]. במשך שנות ה-40' של [[המאה ה-18]] כתב יומלי אופרות לערים רבות באיטליה: [[בולוניה]], [[ונציה]], [[טורינו]], [[פדואה]], [[פרארה]], [[לוקה (איטליה)|לוקה]] ו[[פארמה]], נוסף לנאפולי ורומא. כששהה בבולוניה בשנת [[1741]] התוודע אל האב [[ג'ובאני בטיסטה מרטיני]], ויש משערים שאף למד אצלו, אך לכך אין ביסוס ונראה שיחסיו עם האב מרטיני לא נעדרו ביקורת הדדית. הסיבה העיקרית לשהייתו בבולוניה ולפגישתו עם האב מרטיני הייתה הצגת יצירתו הכנסייתית (הראשונה, כנראה) לאקדמיהל[[אקדמיה פילהרמוניקהפילארמוניקה|אקדמיה פילארמוניקה של בולוניה]] לשם קבלה ללימודים. יצירה זו הייתה פוגה בחמישה קולות א'קאפלה על המילים האחרונות של מזמור התהילה הקטן, "סיקוט אראט". ה[[מוזיקולוגיה|מוזיקולוג]] גוסטב פלרר, שבדק כמה יצירות כאלה, מעיד, כי הקטע של יומלי, על אף היותו "עבודת בית ספר נוקשה" ותו לא, יכול בהחלט להימנות בין העבודות הטובות ביותר שהוגשו כמבחני קבלה והמאוחסנות כיום באקדמיה פילהרמוניקהפילארמוניקה של בולוניה.