אין עונשין אלא אם כן מזהירין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגדרה בפתיחה
שורה 1:
'''אין עונשין אלא אם כן מזהירין''' הוא כלל הלכתי־תלמודי, לפיו לא יתכן עונש על עבירה כל שהיא מהתורה, בלי שיצויין במפורש בתורה אזהרה שלא לעבור על עבירה זו.
 
כלל זה תקף עבור עבירות פליליות שעונשן הן בידי אדם, כדוגמת [[מיתה בידי אדם]], או עונש [[מלקות (הלכה)|מלקות]], אבלאך לא לגבי עונשי שמיים, כגון [[כרת]] ו[[מיתה בידי שמים]]. כלל זה אינו תקף לגבי משפט אזרחי, וכןכדוגמת [[תשלומי ממון]] במשפט העברי,. אין נדרש שיופיע לגביהן אזהרה מלבד העונש.
 
==גדרי הכלל==
כלל זה חוזר פעמים רבות ב[[מדרש הלכה|מדרשי הלכה]] אודות איסורי תורה, כאשר השאלה הנשאלת שם היא בדרך כלל: "עונש מצינו (=פסוק המציין את העונש), אזהרה מנין?". כמו כן בעניין חלק מ[[שבע מצוות בני נח|מצוות בני נח]] מביאה הגמרא הוכחה שבני נח הוזהרו מלעבור עליהן, מכך שנענשו עליהם: "ובגלל התועבות האלה השם מוריש אותם מפניך", והרי "לא ענש הכתוב אלא אם כן הזהיר". על כן מסיקים שבני נח הוזהרו עליהן, למרות שהאזהרה אינה מפורשת בתורה.
 
כלל זה תקף עבור עבירות שעונשן הן [[מיתה בידי אדם]], או עונש [[מלקות (הלכה)|מלקות]], אבל עונשי [[כרת]] ו[[מיתה בידי שמים]], וכן [[תשלומי ממון]] במשפט העברי, אין נדרש שיופיע לגביהן אזהרה מלבד העונש.
 
הרמב"ם כותב ב[[ספר המצוות]]: ש"כל מה שנאמר בתורה שהעושה דבר פלוני יומת, או שהוא חייב כרת - ידענו בבירור שאותו הדבר מוזהרים עליו ושהוא ב[[לא תעשה]]".