ירושלים סגל – הבדלי גרסאות

כשהיה סגל בן שבע אירחה המשפחה לשבת את הרב גראשטר (לימים רבה הראשי של [[דרום אפריקה]]), [[ציונות|ציוני]] נלהב שאף נשא נאום ברוח זו ב[[בית כנסת|בית הכנסת]]. לאחר הלשנה למשטרה נאסרו הרב ואביו של סגל. הרב גורש מהעיר ואלעזר סגל נידון לגירוש מסיביר ל[[תחום המושב]] למשך 5 שנים. במשך שנתיים ניסה אביו של סגל להתחמק מהעונש על ידי תשלום [[שוחד]] לשוטרים, החלפה תכופה של דירות ולינה מחוץ לבית. לאחר שנתיים נמאסה עליו דרך התנהלות זו עם המשטרה, והוא עבר להתגורר בווילנה, בירת [[ליטא]], שהייתה בתחום המושב, ומרוחקת 7,000 ק"מ מאירקוטסק. אלעזר סגל רצה לקחת את כל בניו אתו על מנת שילמדו ב[[ישיבה]], אבל לאחר ויכוח עם אשתו הוחלט שרק ירושלים בן התשע ואחיו צבי (על שם אביו של אלעזר) בן החמש-עשרה יתלוו אליו.

בסוף שנת 1913 החליט אלעזר סגל לעלות ל[[ארץ ישראל]] עם חלק ממשפחתו, וירושלים הסכים להצטרף אליו. ברוסיה נשארו הבן צבי (על שם אביו של אלעזר) והבת שטערנע (כוכבה). המשפחה התיישבה תחילה ב[[כפר תבור]], שם כבר גרה אסתר, אחותו הבכורה של ירושלים, ואחר־כךואחר כך עברו ההורים והתיישבו ב[[תל אביב]]. ילדיהם, אליהו, צביה וירושלים, שהיה אז בן שש עשרה, נשארו ב[[הגליל|גליל]]. ירושלים עבד כפועל חקלאי ב[[מושבה|מושבות]] הגליל: [[הקואופרציה במרחביה|מרחביה]], [[כנרת (מושבה)|כנרת]] ו[[מצפה (יישוב)|מצפה]]. בינתיים פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] וירושלים היה חייב להתעתמן (לקבל נתינות טורקית), אך כיוון שטרם היה בגיל צבא לא היה חייב גיוסבגיוס.

במחצית הראשונה של המלחמה המשיך ירושלים סגל לעבוד כפועל חקלאי במושבות הגליל "[[בית-גן]]" (כיום חלק מ[[יבנאל]]) ו[[אילניה|סג'רה]]. בחורף השני למלחמה, כשהחלו שמועות על רעב ב[[תלבתל אביב]], התארגנו יהודי הגליל והכינו שיירות אספקה, שהתרכזו במרחביהב[[מרחביה]] ועברו ב[[ג'נין]], ב[[טול כרם]] ווב[[קלקיליה]], ל[[פתח תקווה]]. ירושלים סגל הצטרף כעגלוןכ[[עגלון]] לשיירות אלו, ובמסעו האחרון הרשו לו להמשיך לתל אביב על מנת להיפגש עם הוריו, ושםשם גם פגש באסתר דודניתו, ובין השניים פרח רומן. ירושלים החליט לעזוב את הגליל ועבר לעבוד כפועל חקלאי ב[[גדרה]].

ב-[[28 במרץ]] [[1917]] הוציא [[ג'מאל פאשה]], מושלה הצבאי הטורקי של ארץ ישראל, צו לגירוש תושבי [[יפו]] ותל אביב. הצו הוצא עקב התקדמות הצבא ה[[בריטניה|בריטי]] מדרום והחשש של השלטונות הטורקיים מכך שתושבי שתי הערים יסייעו לבריטים בכיבוש הארץ, ונומק כצעד חירום צבאי. באירוע, שקיבל את הכינוי "[[גירוש תל אביב]]", פונו בין 7,000 ל-9,000 יהודים לפתח תקווה, ל[[כפר סבא]] ומושבותולמושבות הגליל. ירושלים סגל השתתף במבצע לפינוי העיר, שאורגן על ידי ועד תל אביב וארך כשבוע. הוריו עברו למרחביה, ושם מת בן הזקונים ציון מ[[טיפוס הבהרות|טיפוס]]. ירושלים חזר לגדרה, אלא שעכשיו, כשהיה בגיל גיוס, היהשמר צריךעל להיזהרזהירות. הטורקים ערכו מבצעים מדי פעם בפעם לאתר "פיראר" (משתמטי גיוס). כרבים מבני גילו התחבא ירושלים במקומות מסתור, והם נעזרו בתושבים הוותיקים שהיו מזהירים אותם מהמצוד שעמד להיערך.

ב-[[3 בנובמבר]] [[1917]] כבש הצבא הבריטי את גדרה לאחר הפגזה. לאחר הכיבוש החליט ירושלים סגל, כמו רבים מחבריו, להצטרף לצבא הבריטי כחלק מ[[הגדודים העבריים]]. סגל הצטרף לגדודל[[גדוד 40 של קלעי המלך]], ה"גדוד הארצישראלי". המגויסים הועברו ל[[מצרים]], שם עברו אימונים ב[[קנטרה]] שליד [[תעלת סואץ]], בהלמייהב[[הלמייה]] שליד [[קהיר]] ובתלוב[[תל-כביר]]. בינתיים נכנעה טורקיה והוכרז על [[שביתת נשק]]. סגל נשלח עם הגדוד ל[[רפיח]] ואחר־כךואחר כך למצרים ואז למחנה בטול כרם. חברי הגדוד נהגו לגנוב נשק ותחמושת מהצבא הבריטי ולהעבירם לארגון "[[ההגנה]]". על פי הוראה שקיבל, ניסה סגל להבריח נפצים, אלא שבגלל חוסר זהירות הייתההתרחשה התפוצצות. הוא נפצע ביד ימין, איבד כמה פרקים בקצות אצבעותיו ושכב כמה חודשים בבית החולים במצרים.

לאחר שהחלים הוחזר סגל לשרותלשירות מלא והשתתף בהגנת תל אביב בזמן [[מאורעות תר"פ]] (אפריל [[1920]]). בספטמבר של אותה שנה נישא לאסתר, והם שכרו חדר בפתח תקווה. סגל השתחרר מהצבא הבריטי בדרגת סמל בדצמבר 1920, לאחר שירות שלבן שנתיים.