תיקוף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
JAnDbot (שיחה | תרומות)
יעל י (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 1:
[[Imageקובץ:HistoireHistory timeline.pngsvg|thumbשמאל|250pxממוזער|Schéma chronologique des 4 périodes de l''''Histoire'''450px|התיקוף המקובל של ההיסטוריה האנושית, בהיסטוריוגרפיה [[המערב|המערבית]]]]
 
'''תיקוף''', ('''פריודיזציה''') הוא [[מתודולוגיה]] בחקר ה[[היסטוריה]], בעזרתה קובעים [[היסטוריון|היסטוריונים]] פרקים ברצף [[הזמן]]. החלוקה לתקופות המוצעת ב[[היסטוריוגרפיה]] איננה "טבעית"; כל חלוקה נובעת מ[[פרשנות]] של היסטוריון או אסכולה של היסטוריונים לרצף אירועים ומהלכם. ובקביעת תיקוף ישנה אמירה או מכלול אמירות על [[מהות|מהותה]] של תקופה.
==קביעתו בתרבות ובמדע==
התיקוף הוא חלק אינטגרלי מן התרבות האנושית; מאז היותה נזקקו בני האדם להעניק משמעויות לפרקי [[זמן]], בדברי ימי הכלל והפרט. מלבד היסטוריונים, לקחו חלק בתיקוף גם [[הוגה דעות|הוגי דעות]], אנשי דת, [[מדינאי|מדינאים]], ואף [[אמן (אמנות)|אמנים]].
האירועים הנחרצים בקיום האנושי מסמנים ב[[תודעה]] האנושית, ובכלל זה בהיסטוריוגרפיה העממית והממוסדת, קובעים את גבולי התקופות; בין שהם בתחום המדיני, כמו [[מלחמה]], התחלפות השלטון והשליט, ובין שהם בשל תנודות איתני הטבע: [[רעידת אדמה]] או [[בצורת]]. אירועים אלה סוגרים או פותחים תקופה חדשה ואחרת. אחד מאתגרי ההיסטוריון, בעשותו את מלאכת הכתיבה ההיסטורית, הוא להבחין בין הרצף וה[[מסורת]] לבין התמורה וה[[מהפכה]] ברצף הזמן, ולבדוק מהם היחסים ההדדיים ביניהם.
כמו כן, תהליכים היסטוריים רבים מתמשכים במקביל, או למרות, התמורה וה[[מהפכה]], או שמתקיימת, במעין תקופת ביניים, חפיפה בין סיומה של תקופה אחת, לבין תחילתה של חדשה.
 
שורה 18 ⟵ 17:
 
אצל חלק ניכר מההיסטוריונים של תולדות עם ישראל, מקובלת התפיסה כי ההגמוניה המדינית היא המצע והמסגרת ליצירת תרבות עצמית; אולם התקופה נחקרת ונלמדת על פי התרבות והיצירה ב[[ספרות]] וב[[אמנות]], ונקראת על שמה; כך למשל, נקראת תקופת היצירה היהודית המגוונת ב[[חצי האי האיברי]] בימי הביניים, תקופת "[[תור הזהב של יהדות ספרד]]". [[גירוש ספרד]] בשנת 1492, הוא קו הגבול בין ימי הביניים לבין העת החדשה בתולדות האומה, על פי חלק מההיסטוריונים, ואילו אחרים סוברים שתחילתה של החדשה בתולדות היהודים הוא ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]], ובמיוחד במהפכה הצרפתית בשנת 1789.
 
{{תבנית:תקופות בארץ ישראל}}
בתולדות ו[[היישוב|היישוב היהודי]] ב[[ארץ ישראל]] בעת החדשה, נחשבות כפותחות תקופה חדשה, שנת [[1881]] תרמ"א-תרמ"ב,{{הערה|ראו למשל: [[גצל קרסל]], פסח תרמ"א (1881) פתח תקופה חדשה בתולדות עמנו : עם שנת המאה לפוגרומים ביהודי רוסיה - "הסופות בנגב", '''הדאר''', 60, כ"ג, תשמ"א, עמ' 362-363. [[משה ליסק]] (עורך), '''תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל מאז העלייה הראשונה''', א, א, ירושלים : [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], תש"ן 1989-תשס"ט 2009.}} שנת [[1917]], כאשר כבש [[הצבא הבריטי]] את ארץ ישראל ופתח את [[תקופת המנדט|תקופת המנדט הבריטי]], ושנת [[1948]] תש"ח-תש"ט, שבה התחוללה [[מלחמת העצמאות]] והוקמה [[מדינת ישראל]].{{הערה| ראו למשל: יוסף ארן, התגבשותו של דור : בתש"ח החלה תקופה חדשה בספרות העברית, [[מעריב]], (18.4.1980), עמ' 31; (25.4.1980), עמ' 33.}}
 
==ראו גם==
{{תבנית:תקופות בארץ ישראל}}
* [[היסטוריה]]
* [[פילוסופיה של ההיסטוריה]]
שורה 36 ⟵ 35:
* [[מרק בלוך]], '''אפולוגיה על ההיסטוריה, או, מקצועו של ההיסטוריון''', (תרגמה מצרפתית: צביה זמירי), (ערך והקדים מסה: [[בנימין זאב קדר]]), ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002.
 
<div style="direction: ltr;">
* Lawrence Besserman, ed., '''The Challenge of Periodization: Old Paradigms and New Perspectives''', 1996
* Bentley, J. H., 'Cross-Cultural Interaction and Periodization in World History', '''American Historical Review''', June 1996, pp. 749–770.</div>
 
==קישורים חיצוניים==
* על תיקוף [[היישוב]], [http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=92893762&nTocEntryID=92900611 בספר '''מגמות בחברה הישראלית'''], באתר כותר
 
{{ציר זמן היסטוריה}}
 
==הערות שוליים==