אריתרופויזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TXiKiBoT (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: ro:Eritropoieză
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Redbloodcells.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תאי דם אדומים]]
'''אריתרופויזה''' (ב[[אנגלית]]: Erythropoiesis) הוא תהליך יצירת [[תאי דם אדומים]] (אריתרוציטים).<br />תא אדום מתחיל מהתמיינות של [[תא גזע]] (Stem cell) ב[[גזע המוח]], לתא מחויב, שכיוון ההתקדמות הכללי שלו קבוע ליצירת תא דם אדום (Proerythroblast). בתהליך ישנה הצטמקות יחסית של ה[[ציטופלזמה]] ולאחר מכן גם הצמטקות ה[[גרעין התא|גרעין]] עד לפליטתו מ[[כדורית דם אדומה|הכדורית האדומה]].
תא אדום מתחיל מהתמיינות של [[תא גזע]] (Stem cell) ב[[גזע המוח]], לתא מחויב, שכיוון ההתקדמות הכללי שלו קבוע ליצירת תא דם אדום (Proerythroblast). בתהליך ישנה הצטמקות יחסית של ה[[ציטופלזמה]] ולאחר מכן גם הצמטקות ה[[גרעין התא|גרעין]] עד לפליטתו מ[[כדורית דם אדומה|הכדורית האדומה]].
 
כל עוד הגרעין נמצא בכדורית, ישנו יצור מוגבר של [[המוגלובין]], עד למצב של כמעט רוויה. במצב זה יפלט הגרעין מהכדורית ויקרא [[רטיקולוציט]] הכדורית האדומה תיקרא רטיקולוציט במשך 3 ימים נוספים, שבהם תמשיך ביצירת המוגלובין עד למצב רוויה מוחלטת והתנוונות [[ריבוזום|הריבוזמים]] (העוזרים ביצירת ההמוגלובין). בסיום תהליך רווית הכדורית בהמגלובין תיקרא הכדורית אריטרוציט (Erythrocyte), ולרוב יציאתה ל[[מחזור הדם]] תיעשה בשלבים אלו. במיעוט הפעמים (0.5%-1.5%) תצא הכדורית במצב של רטיקולוציט (כדורית דם צעירה, אך מתפקדת).
 
== אתרי ייצור תאי הדם ==
המטופוייזיס הינוהוא התהליך בושבו נוצרים תאי הדם השונים (וביניהם, כדוריות דם אדומות, כדוריות דם לבנות וטסיות). העובר מתחיל לייצר תאי דם כבר בסוף השבוע השלישי ברחם: תאי הדם הצעירים מתמיינים משכבת המזודרם (המנגיובלאסטים) והם יתמיינו בסופו של דבר לכלי הדם השונים (עורקים, ורידים) ולתאי הדם השונים. בשבוע החמישי, ניתן לראות התפתחות של תאי דם במקביל לייצור ה[[פלזמה (דם)|פלזמה]]. במהלך החיים העובריים האיברים המשתתפים בייצור דם הם שק החלמון, הכבד, הטחול, מח העצם, וקשריות הלימפה.
 
לאחר הלידה, תהליכי המטופוייזיס נורמליים מתרחשים רק בתוך מח העצם (נקרא "המטופוייזיס מדולרי")- אצל ילדים, מח העצם פעיל בכל השלד וקרוי גם מח העצם האדום, ולאחר גיל ההתבגרות תהליך ההמטופוייזיס מצטמצם לשלד האקסיאלי, הכולל את חוליות עמוד השדרה, עצם הסטרנום, הצלעות והאגן, וכן החלקים הפרוקיסמליים (הקרובים) של עצמות הגפיים- עצם הירך (פמור) ועצם הזרוע (הומרוס). לעתים יכול להתקיים תהליך המטופוייזיס ש'''אינו תקין''' באיברי המערכת הרטיקולו-אנדותליאלית- (כבד, טחול וקשריות הלימפה): התאים באיברים אלו הינם בעלי "זיכרון מולקולרי" עוד מההתפתחות העוברית, המאפשר להם לחדש את ייצור כדוריות הדם (נקרא "המטופוייזיס אקסטרא-מדולרי")- באופן כללי ניתן לזהות לפי צורת תאי הדם, האם מדובר בתאים ממח העצם או מאתרים אחרים.
שורה 16 ⟵ 15:
התפתחות השורה האדומה:
 
1. #התא הראשון בתהליך הינו '''פרו-אריתרובלסט''': זהו תא כחול וגדול עם גרעין גדול. זהו התא הראשון שניתן לזהותו מבחינה מורפולוגית, מדובר בתא גדול יחסית (12-20 מיקרון).
#'''basophilic-erythroblast'''- זהו השלב השני, זהו תא מעט קטן יותר, בעל טיפולסמה יותר באזופילית (כחולה) כתוצאה מנוכחות ריבוזומים, עם גרעין.
 
2. #'''basophilic-polychromatic erythroblast"'''- זהותא השלבבעל השני, זהו תאצבע מעט קטן יותר, בעלאדום טיפולסמהבגלל יותר באזופילית (כחולה) כתוצאההתחלת מנוכחותייצור ריבוזומיםה[[המוגלובין]], עםבעל גרעין.
4. #'''orthochromatic erythroblast'''- תא שצבעו זהה לצבע של כדורית הדם הבשלה. בשלב זה, הגרעין של התא יוצא ממנו החוצה (לא בתהליך ספונטני, אלא בבליעה על ידי מקרופאג).
 
5. #'''רטיקולוציט'''- זהו השלב הבא, התא חסר גרעין, עדיין מכיל RNA, והראשון המסוגל לצאת לסירקולציה (מחזור הדם). במצב נורמלי רמותיו הן 2.5% מתאי הדם האדומים. משך חייו הינו 4 ימים. רמות גבוהות יותר שלו יצביעו על פעילות יתר של השורה האדומה, כדי להשלים חוסרים כגון אובדן דם או [[המוליזה]].
3. '''polychromatic erythroblast'''- תא בעל צבע מעט יותר אדום בגלל התחלת ייצור ה[[המוגלובין]], בעל גרעין.
6. #כדורית הדם האדומה- (אריתרוציט): זהו התא האחרון בשורה האדומה, המאופיין בצורה דיסקואידית ייחודית. גודלו 7-9 מיקרון, הוא נטול גרעין ותפקידו לספק חמצן לכל רקמות הגוף. משך חייו הינו 120 יום עם תחלופה שבין 1%-0.8% מהתאים מדי יום.
 
4. '''orthochromatic erythroblast'''- תא שצבעו זהה לצבע של כדורית הדם הבשלה. בשלב זה, הגרעין של התא יוצא ממנו החוצה (לא בתהליך ספונטני, אלא בבליעה על ידי מקרופאג).
 
5. '''רטיקולוציט'''- זהו השלב הבא, התא חסר גרעין, עדיין מכיל RNA, והראשון המסוגל לצאת לסירקולציה (מחזור הדם). במצב נורמלי רמותיו הן 2.5% מתאי הדם האדומים. משך חייו הינו 4 ימים. רמות גבוהות יותר שלו יצביעו על פעילות יתר של השורה האדומה, כדי להשלים חוסרים כגון אובדן דם או [[המוליזה]].
 
6. כדורית הדם האדומה- (אריתרוציט): זהו התא האחרון בשורה האדומה, המאופיין בצורה דיסקואידית ייחודית. גודלו 7-9 מיקרון, הוא נטול גרעין ותפקידו לספק חמצן לכל רקמות הגוף. משך חייו הינו 120 יום עם תחלופה שבין 1%-0.8% מהתאים מדי יום.
 
== ויסות תהליך יצירת כדוריות הדם ==
 
באופן כללי, לכל סוגי תאי הדם בתהליך ההמטופוייזיס, יש במסגרת שלבי ההתפתחות ויסות והליכי בקרה האחראים על ההתמיינות במח העצם. הויסות מתבצע על ידי גורמי גדילה, פקטורי שעתוק, או ויסות על ידי היפוקסיה (למשל על ידי [[ארתירופויטין]]).
 
שורה 45 ⟵ 38:
 
== מנגנון ויסות על ידי אריתרופוייטין ==
הייצור של אריתרופוייטין, או Epo, בתאי הכליה, תלוי ברמות ה[[חמצן]] בדם- התאים מרגישים את רמות החמצן: במצב שבו יש רמות חמצן מספיקות, חלבון בשם HIF2α (hypoxia inducible factor) עובר פרולין-הידרוקסילציה, על ידי החלבון PHD, ולאחר מכן נקשר לחלבון VHL {{כ}}(von hippel landau) ושניהם מתעכלים. (מוטציות בכל אחד מהגנים האחראים לייצור חלבונים אלו, יכולה להביא ל[[פוליציטמיה]]- מאחר שחלבונים אלו אחראים על עיכוב HIF2α , וכאשר יש בהם מוטציות, לא יהיה עיכוב של HIF2α ויהיה עודף ייצור של כדוריות דם אדומות).
 
עם זאת, במצבים בהם רמות החמצן אינן מספיקות (יכול להיגרם כתוצאה מהיפוקסיה, היצרות עורק הכליה, או אנמיה), לא תהיה פרולין-הידרוקסילציה, והחלבון HIF2α הינו חופשי- ואז הוא '''נכנס לגרעין התא ופועל כפקטור שעתוק- בעיקר לגן Epo'''.
 
לאחר ש- Epo נוצר, הוא מגיע למח העצם שם הוא נקשר לרצפטורים על גבי תאי הפרקורסור CFU-E, BFU-E. לאחר הקישור, הרצפטור ל- Epo עובר דימריזציה עם רצפטור נוסף- וכתגובה לתהליך מופעל מסלול הנקרא JAK-STAT: למעשה, הדימריזציה גורמת להפעלה של חלבון JAK (העיקרי מבין חלבונים אלו הינו JAK2) אשר מביא להפעלה של STAT5 שמפעיל גנים בגרעין התא המביאים להבשלת הפרו-אריתרובלסט ולחלוקת התאים- לסיכומו של דבר, הקישור של Epo מביא להגברת הפעילות של השורה האדומה, ובתגובה לכך עלייה במסת תאי הדם האדומים ובעקבותיה עליה ברמות החמצן בדם. '''מוטציה ב-JAK2''' הינה הגורם להיווצרות [[פוליציטמיה וורה]]: זוהי מוטציה מסוג gain of function, הגן המעודד את ייצור כדוריות הדם יפעל גם '''ללא''' קישור של Epo לרצפטור וקיום דימריזציה: כתוצאה מכך, תהיה פרוליפרציה תמידית של תאים מהשורה האדומה.
 
 
== חומרי היסוד ליצירת כדורית אדומה ==
שורה 64 ⟵ 56:
'''איבוד ברזל''' - יקרה בשעת [[דימום]] [[וסת]]י, התקלפות תאים ב[[מערכת העיכול]], ודימומים שונים.
 
=== [[חומצות אמינו]] ===
{{ערך מורחב|חומצת אמינו}}
{{להשלים}}
=== ויטמין B12 ===
{{ערך מורחב|ויטמין B12}}
[[ויטמין B12]] נמצא בעיקר במזון מן החי כגון, [[כבד]], דגים, ביצים, [[חלב]] ו[[מוצרי חלב|מוצריו]]. זוהי [[מולקולה]] גדולה המכילה [[קובלט]] (קובלאמין) הנוצרת על ידי [[חיידק]]ים וחייבת להיקלט במזון. הספיגה תעשה בסוף [[המעי הדק]], באזור ה[[איליום]]. ל[[גוף האדם]] נדרש בכמויות זעירות של 1 מ"ג ליום, והוא נאגר בגוף למספר שנים.
 
=== חומצה פולית ===
{{ערך מורחב|חומצה פולית}}
ויטמין [[חומצה פולית]] הנמצא בעיקר בעלים ירוקים כגון [[אספרגוס]], [[תרד]], [[חסה]], וספיגתו נעשית ב[[מעי דק|מעי הדק]]. רגישותו ל[[טמפרטורה]], גורמת לכך שיאבד מתכונותיו במהלך [[בישול]] וייהרס. ל[[גוף האדם]] נדרש 50 מ"ג ליום, וזאת מכיוון שהמאגרים בגוף קטנים יחסית, הוויטמין לא ניתן למיחזור בתוך הגוף, והמאגרים נשמרים רק ל-4 חודשים.