ממלכת מייסור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קצרמר כרגע.
מאין תקציר עריכה
שורה 24:
|מטבע=
}}
'''ממלכת מייסור''' (מ[[קאנדה]]: '''ಮೈಸೂರು ಸಂಸ್ಥಾನ מַייסוּרוּ סַמסָת'נָה''') הייתה [[ממלכה]] ויותר מאוחר [[נסיכות]] בדרום [[תת-היבשת ההודית]]. הממלכה הוקמה ראשית כמדינה וואסלית של האימפריה הוויג'ינגרית בשנת 1399 ועם היחלשות האימפריה בסביבות 1565, הפכה לממלכה בפני עצמה.{{ש}}
בתקופת מלוכתם של נרסרג'ה וודיאר הראשון וצ'יקה דוורג'ה וודיאר ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], הורחבו גבולות הממלכה בסדרת מערכות וקרבות כנגד הממלכות השכנות והיא הפכה לממלכה בעלת כוח ונוכחות בדרום [[הודו]]. במחצית השנייה של [[המאה ה-18]] הייתה ממלכת מייסור בנקודת השיא של הכוח הצבאי ושטח הממלכה, תחת שלטונם של היידר אלי ו[[טיפו סולטאן]]. בתקופה זאת הממלכה נכנסה לעימות עם [[האימפריה המרתית]], הניזאם של הידרבאד ו[[האימפריה הבריטית|הבריטים]] שכבר החלו לבסס את נוכחותם באזור, עימותים אלו הובילו לארבעה מלחמות ה[[מלחמות אנגלו-מייסור|אנגלו-מייסוריות]]. בשתי המלחמות שראשונות ניצחה מייסור, אך בשתיים האחרונות הובסה ולבסוף במלחמה הרביעית בשנת [[1799]] כבשו הבריטים את עיר הבירה המבוצרת סרירנגפטנה, כאשר המלך טיפו סולטאן נהרג אף הוא בקרב. כך הגיעה לקיצו שלטון הממלכה המייסורית.
 
לאחר [[המלחמה האנגלו-מייסורית הרביעית|המלחמה הרביעית]], סיפחו הבריטים חלקים נרחבים מהמלכהמהממלכה המייסורית, אך העניקו לה עצמאות בתור מדינת [[נסיכות]]. נסיכות מייסור המשיכה להתקיים לצד הנסיכויות העצמאיות הנוספות ולצד [[הודו]] הבריטית עד אשר סופחה להודו כאשר זו קיבלה עצמאות מ[[האימפריה הבריטית]] בשנת [[1947]]. במהלך 148 השנים בהם התקיימה מייסור בתור נסיכות עצמאית, היא נחשבה למרכז תרבותי ואומנותי חשוב בתת-היבשת ההודית, כאשר שליטייה היו פטרוני [[אומנות]], [[מוזיקה]] ושירה גדולים.