הערכה פסיכולוגית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''הערכה פסיכולוגית''' היא מתחומי המומחיות החשובים ביותר של [[פסיכולוג|הפסיכולוגים]] [[פסיכולוגיה קלינית|הקליניים]], ונראה כי 91% מהפסיכולוגים הקליניים עוסקים בין השאר גם בתחום זה.
==מטרות==
להערכה הפסיכולוגית מספר מטרות:
* להבין טוב יותר בעיות פסיכולוגיות [[רגש|רגשיות]] או [[התנהגות|התנהגותיות]] של [[אדם]] מסויים, ולשער [[השערה (מדע)|השערות]] לגביהן.
* לפתח תוכנית [[טיפול פסיכולוגי|טיפולים]] מתאימה.
לפיכך, תוצאותיה של הערכה פסיכולוגית הן בדרך כלל התרשמויות וכלליות ולא בהכרח תינתן [[אבחנה]] מדויקת.
לעיתים במהלך ההערכה עולה חשד לקיומו של מצב או גורם כלשהו, הנמצא מחוץ לתחום הידע של הפסיכולוג, אשר עלול להשפיע לרעה על מצבו של האדם. במקרים אילו על הפסיכולוג להמליץ על המשך הבדיקה אצל איש המקצוע המתאים.
====ההבדל בין הערכה לאבחון====
{{להשלים}}
==שיטות וכלים==
הערכה פסיכולוגית מתבססת על איסוף מידע אודות האדם ביחס לתקופות שונות בחייו.
בדיקת הרקע יכולה לכלול סקירת רישומים ואבחונים קודמים. לצורך בחינת המצב הקיים נעשה שימוש בכלי הערכה שונים.
באופן כללי [[מבחן|מבחנים]] וכלי הערכה נועדו לספק ל[[פסיכולוג]] את ה[[מידע]] הנדרש באמצעות [[מדידה והערכה]].
למרות שישנו מגוון רחב של כלי הערכה פסיכולוגיים, רק לחלקם הוכחו ה[[תוקף]] (המבחן אכן בודק מה שהתכוון לבדוק) וה[[מהימנות (שיטות מחקר)|מהימנות]] (עקביות המדידה). לכן:
* בכדי להתרשם מ[[איכות]] המידע שמפיק כלי מסויים יש לבדוק את [[תחום הערכה]] שלו לאור ה[[מדדים לבדיקות אבחון]] של [[תורת המבחנים]].
* כדי לדעת האם ה[[ציון (הערכה)|ציונים]] שנמדדו במבחן מסויים תקינים או לא ביחס ל[[התפלגות נורמלית]] ב[[אוכלוסייה]] חייבת להיות אפשרות להשוות אותם ל[[נורמליות|נורמה]].
====מבחני אינטיליגנציה====
[[מבחן אינטליגנציה|מבחני אינטליגנציה]] והישגים נקראים גם מבחני IQ. אילו הם מבחנים שתוכננו למדוד תפקודים [[קוגניציה|קוגניטיביים]] ספציפיים של הנבדק, בהשוואה לנורמות כלליות.
המבחנים בודקים תפקודים כמו [[ידע]] כללי, יכולת [[שפה|מילולית]], [[זיכרון]], טווח [[קשב]], הבנה, [[תפיסה]] חזותית-מרחבית, ועוד.
נמצא במחקרים כי חלק מהמבחנים עשויים לנבא יכולות ביצוע שונות, בעיקר יכולות בית-ספריות.
דוגמאות למבחני IQ הן:
* מבחן [[WAIS-R]] למבוגרים
* [[מבחן וקסלר לילדים|WISC-R95]] לילדים בגיל בית-ספר
* [[WIPSI]] לילדים קטנים עד גיל בית-ספר.
====מבחני אישיות====
[[מבחן אישיות|מבחני אישיות]] נועדו לתאר דפוסי [[התנהגות]], [[חשיבה|מחשבות]] ו[[רגש|רגשות]].
הם מחולקים לשני סוגים:
* מבחנים [[אובייקטיביות|אובייקטיביים]] - אילו הם מבחנים [[מבחן רב-ברירתי|רבי-ברירה]] המבוססים על הגבלת אפשרויות התגובה של הנבדק. לדוגמה: סימון תשובת כן/לא, נכון/לא נכון, או [[סולם מדידה|סולם]] מדרגי. התשובות לשאלות אילו מאפשרות חישוב ציונים שניתן להשוות לקבוצה נורמטיבית. לדוגמה: [[מבחן MMPI]].
* [[מבחן השלכה|מבחנים השלכתיים]] - אילו הם מבחנים המאפשרים תשובות פתוחות, ובדרך כלל מבוססים על גירויים עמומים, מתוך הנחה שהם חושפים דינמיקות פסיכולוגיות [[לא מודע|לא-מודעות]]. לדוגמה: [[מבחן רורשאך]].
====מבחנים ניורופסיכולוגיים====
מבחנים [[נוירופסיכולוגיה|נוירופסיכולוגיים]] מורכבים ממטלות שתוכננו למדוד תפקודים פסיכולוגיים ספציפיים שידועים כקשורים למבנים [[מוח|מוחיים]] או נתיבים [[עצבים|עצביים]] מסוימים.
למבחנים אילו שני שימושים עיקריים:
* הערכת הפגיעה או ה[[לקות|ליקוי]], שנגרמו בעקבות [[טראומה גופנית|פציעה]] או [[מחלה]] שידועה כמשפיעה על תפקודים נוירוקוגניטיביים.
* מחקר להשוואה בין יכולות נוירופסיכולוגיות של נבדקים בקבוצות ניסוי שונות.
====ראיונות ותצפיות====
ראיון ותצפית קליניים הם מרכיב חיוני להערכה, ומסתכלים במהלכם על מראה כללי של האדם, התנהגות, מצב רוח, רגש, הבנה, התמצאות, תובנה, זיכרון ותקשורת.
[[תצפית (מדע)|תצפיות]] קליניות מתוכננות להשגת מידע על האדם מצפייה בהתנהגותו.
ב[[ראיון|ראיונות]] הפסיכולוג מדבר עם האדם על מנת להבין יותר את מצבו. על מנת להשיג תמונה מקיפה יותר הפסיכולוג יכול לדבר גם עם אנשים הקרובים לאדם (הורים או בני זוג) ולקבל את חוות דעתם האישית בנוגע לנושאים הרלוונטים להערכה.
דוגמה שכיחה לראיון קליני רשמי היא בדיקת המצב הנפשי, שמשמשת לרוב ככלי לסריקה ראשונית לקראת טיפול או המשך בדיקה ואבחון.
==התרשמות אבחונית==
אחרי ההערכה הפסיכולוגית, פסיכולוגים קליניים מגישים התרשמות אבחונית. לרוב הם מסתייעים לשם כך בספר מדריך האבחנות הבינלאומי [[ICD]] (גרסה 10), או האמריקאי [[DSM]] (גרסה IV-TR). ספרים אלו משתמשים במונחים ועקרונות רפואיים, וכוללים קטגוריות של הפרעות נפשיות שניתנות לאבחון לפי רשימות קבועות של קריטריונים תיאוריים. [[מערכת הבריאות בארצות הברית]] ורוב [[חברת ביטוח|חברות הביטוח]] האמריקאיות דורשות אבחנה מתוך ה- DSM, כדי לאפשר מימון טיפולים רלוונטיים.
ה- DSM משתמש במודל הרפואי הקטגוריאלי, ותופס בעיות פסיכולוגיות במונחים של [[מחלה|מחלות]] מובחנות, שניתן להגדיר על ידי קבוצת קריטריונים מינימלית, כמו: [[סימפטום|סימפטומים]] שהנבדק מדווח עליהם ועוצמתם, התנהגויות שונות, משך התופעות, איך הן התחילו ועוד. לאחרונה עולה המודעות לכך שמודל זה אינו הדרך היחידה לתאר ולהבין בעיות פסיכולוגיות. בנוסף, קיימות מעט יחסית הצדקות אמפיריות לגבולות ההגדרות של הקריטריונים, שמבוססים על [[קונצנזוס]] קליני ולכן הם שרירותיים בעיקרם.
לפיכך, מתקיימים דיונים רבים בשדה הקליני לגבי שיטות חלופיות לאבחון פסיכולוגי. מודלים אפשריים שנדונים הם, למשל, "המודל הממדי", שמבוסס על מודלים בעלי [[תוקף]] אמפירי של הבדלים בינאישיים (כמו [[מודל חמשת הגורמים]] של האישיות), או "המודל הפסיכו-חברתי", שלוקח בחשבון גם מצבים אינטרסובייקטיביים משתנים. תומכי המודלים האלו טוענים שהם נותנים יותר גמישות אבחונית ותועלת קלינית, ללא הסתמכות על הרעיון הרפואי של מחלה. אך הם גם מודים שהמודלים האלו עדיין לא חזקים מספיק כדי להיות בשימוש נרחב ונפוץ, וצריכים להמשיך ולהתפתח.
פסיכולוגים קליניים [[בריטניה|בריטיים]] לא נוטים לאבחן, אלא מעדיפים להשתמש בנוסחאות - מיפוי אישי של הקשיים שאיתם מתמודד הנבדק, כולל גורמים שמגבירים את הרגישות הראשונית לקושי, מאיצים אותו, ומשמרים את הקושי.
| |||