עמוס מוקדי – הבדלי גרסאות

'''עמוס מוקדימוֹקָדי''', (נולד ב-[[1931]]) הוא יוצר ופעיל חברתי [[ישראלי]], הוא מחברםמחברה של הטרילוגיה '''"חיי נביא"''' (על חיי [[עמוס|עמוס הנביא]]), '''"פרדיגמה יהודית חדשה"''' ועוד.

שנים רבות '''שיחק, ביים והפיק''' עבור ה[[תיאטרון]] וה[[קולנוע]] בארץבישראל ובאנגליהוב[[אנגליה]].

'''עמוס מוקדי''' נולד ב[[וינה|ווינה]], בירת [[אוסטריה]] ב-1931 להוריו ל[[יהושע ברנדשטטר]], צייר, ו[[מרגוט קלאוזנר]], עלהמייסדת לישראלהאגודה ב-הישראלית לפאראפסיכולוגיה (השניים העלו ארצה את [[תיאטרון הבימה]], ניהלו אותו והקימו את [[אולפני הרצליה]]). בשנת [[1932]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]], גדל והתחנך בקיבוץ [[משמר העמק]], וכנער השתתף בהגנת הקיבוץ במהלך [[מלחמת העצמאות]]. מאוחר יותר סיים מוקדי את לימודיו בתיכוןב[[תיכון חדש]] בתל אביב, ואחרי [[שירות בצה"ל|שירותו הצבאי]] נסע ללונדוןל[[לונדון]], למד באקדמיה למשחק, סנטרל סקול ושם זכה, יחד עם [[ג'ודי דנץ']], בפרס היוקרתי ע"ש וויליאםויליאם פואל.

במחציתםבמחצית הראשונה של חייו הבוגרים, מוקדי '''שיחק, ביים וכתב''' ל[[תיאטרון]], ל[[קולנוע]] ול[[רדיו]] בארץ וב[[אנגליה]] (כולל שני מסעי הופעות מחוף לחוף בארה"ב[[ארצות הברית]], בהםשבהם גילם את אבלארד ב"אבלארד ואלואיז" מאת רונלד דאנקן). הסרט בהפקתו, "[[צלילה חוזרת]]", זכה בפרס הסרט הטוב בישראל ל-1981 והשתתף ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין]] ב-1982.

'''מוקדי ייסד מספר תיאטראות''' ושימש בהם כמנהל אמנותי – בארץ, את תיאטרון '''"שחרית"''', שבו למדו והופיעו [[טליה שפירא]] ז"ל, [[עזרא דגן]] ו[[גד קינר]], ובאנגליה את '''התיאטרון העירוני לנוער באקסטר''' ואת תיאטרון הפרינג' '''"The Act Inn Theatre club"''', בו העלה למעלה משלושים מחזות מקוריים, בכורות עולמיות ובריטיות של מחזות קלאסיים ועוד. התיאטרון זכה, בין השאר, לכינוי "נקודת האור בין תיאטרוני השוליים" ("דרמה", אגודת הדרמה הבריטית, יוני 1973).

'''עמוס לימד משחק''' והרצה על ספריו העיוניים באוניברסיטאות ובמוסדות חינוך, בארץ ב[[אנגליה]]באנגליה ובארצות וב[[ארה"ב]]הברית.

'''מוקדי הינוהוא פעיל שלום ותיק'''. בשנים האחרונות ביים סרטים העוסקים בפעילות שלום בין ילדים ונוער הקשורות בחינוךב{{ה|חינוך האנתרופוסופי}}, שביניהםבהם [["אקיחיריה]]" (השלום האולימפי), המתעד ילדים מ-10 קהילות באיזורי סכסוך בעולם שנפגשים בדלפי ואולימפיה לתחרויות-שלום, ו[["פרחי התקווה]]", על ילדים בני תשע מישראל ופלשתין, שמעבדים יחד חלקות אדמה במשך שנה שלמה. על הסרט "פרחי התקוה", המוקרן במאות בתי ספר בארץ ובעולם, כתב [[דויד גרוסמן]]: "בפשטות ובעדינות לוקח אותנו הסרט לעצם שורשיהם של הדברים, אלה שכמעט נשכחו אחרי עשורים של חיים באיזור אסון – אל המגע הטבעי והחם שבין ילד אחד לאחר... כשצפיתי בסרט, חשתי עד מה קרובים – ממש בהישג יד – הסליחה והזרע הנדיב שעדיין חיים בנו, שהננו נידונים כביכול להתעלם מהם, כדי שנוכל 'למלא את תפקידנו' הנורא בסכסוך."

'''ספריו האחרונים של מוקדי''' כוללים את ה[[טרילוגיה]] על חיי [[עמוס]] הנביא, "[[חיי נביא]]", עליהשעליה נכתב שהיא "אחת היצירות הספרותיות הגדולות שנכתבו בארץ בעשור האחרון" ([[נסים קריספיל]], [[מעריב]], 9.6.95); קובץ הסיפורים [[אחותי איליאה]] על ילדה המנהלת שיחות עם אחותה שהלכה לעולמה, ו"פרדיגמה יהודית חדשה", עיון במשבר הרוחני שביהדות בת זמננו והרומן [[פשוט לחיות]], המבוסס על חיי אביו, [[יהושע ברנדשטטר]], תחת [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מנימאני]] והבריטיו[[המנדט הבריטי|הבריטי]] במושבה ב[[גליל]] ובאחד מראשוני הקיבוצים ב[[עמק יזרעאל]].

ב-2006, תרגם וביים מוקדי בהפקה ישראלית-פלשתינאיתפלסטינית את "[[הסערה]]", מחזהו האחרון של [[וויליאםויליאם שייקספיר]] בשיתוף פסטיבל כפר בלום. על ההצגה בה גילם מוקדי ארבע דמויות, כתב פרופ' [[גד קינר]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]]: "הפקת 'הסערה' היא אחת החוויות התרבותיות המעמיקות, האנינות והמענגות ביותר בהן צפיתי על במה ישראלית מזה זמן רב... איזה עולם אמיץ, חדש, נהדר יצרתם עבורנו בעיבורה של השממה הצחיחה כל כך של זירת התיאטרון הישראלי הממוסד!"

בימים אלה השלים '''מוקדי''' רומן בשם [["מלאכים על התקרה]]", שמספר על ישראלי ופלשתינאיופלסטיני המגלים אם משותפת ב[[ברלין]]. הספר עומד להתפרסם בארץבישראל וב[[גרמניה]] במקביל.

* [http://www.amos-mokadi.com/ האתר של עמוס מוקדי] – האתר הרשמי

[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]

[[קטגוריה:מתרגמים ישראלים]]

[[קטגוריה:במאיםבמאי קולנוע ישראלים]]

[[קטגוריה:מפיקים ישראלים]]