תסמונת לנוקס-גסטו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
 
תסמונת לנוקס-גסטו מאופיינת בהתקפים יומיים רבים כמו גם בטווח התקפים רחב, יותר מכל תסמונת אפילפטית אחרת. סוגי ההתקפים הנפוצים ביותר הם טוניים, ליליים בדרך כלל (90%). הסוג השני בתפוצתו הוא [[מיוקלונוס|התקפים מיוקלוניים]] המתרחשים, לעתים קרובות, כשהחולים עייפים מדי <ref name=tired_bad>{{cite web |title=Childhood seizures – epilepsy and convulsions in children |url=http://hcd2.bupa.co.uk/fact_sheets/html/childhood_seizures.html |accessdate=August 16, 2005 |archiveurl = http://web.archive.org/web/20050408031621/http://hcd2.bupa.co.uk/fact_sheets/html/childhood_seizures.html <!-- Bot retrieved archive --> |archivedate = April 8, 2005}}</ref>.
[[התקף א-טוני|התקפים א-טוניים]], [[התקף ניתוק|התקפי ניתוק]], [[פרכוס חלקי מורכב|פרכוסים חלקיים מורכבים]], [[פרכוס חלקי|פרכוסים חלקיים]] ו[[פרכוס טוני-קלוני|פרכוסייפרכוסי טוני-קלוני]] שכיחים גם הם. בנוסף, כמחצית מן החולים יסבלו מ[[סטטוס אפילפטיקוס]], בדרך כלל מהסוג שלא מפרכסים בו ומאופיין ב[[סחרחורת]], [[אפתיה]] וחוסר תגובתיות. ההתקפים יכולים לגרום לאירועי נפילה או לאיבוד משקל.
נוסף על התקפים מרובים מסוגים שונים ביום סובלים ילדים שיש להם תסמונת לנוקס-גסטו, לעתים קרובות, מעיכוב בהתפתחות הפסיכו-מוטורית ומבעיות התנהגות.