אורן הצנובר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ZéroBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: uk:Пінія
מ תיקון קישור
שורה 15:
האורן יכול להתנשא לגובה של יותר 25 מ' אך הגובה הממוצע נמוך יותר ועומד על גובה ממוצע בין 12 ל-20 מטר. צורתו האופיינית היא צורת [[מטרייה]], עם [[גזע (עץ)|גזע]] יחסית קצר וחופה רחבה, כמעט שטוחה. ה[[עלה|עלים]] דמויי מחטים, באורך של 10–20 ס"מ, צבעם ירוק והם באים בזוגות, כאשר העץ צעיר (5-10 שנים) העלים שונים והם קצרים (2–4 ס"מ) וצבעם ירוק-כחול. ההחלפה בין סוגי העלים מתרחשת באופן הדרגתי בין השנה החמישית לעשירית. ה[[איצטרובל]]ים גדולים ומכילים זרעים, שהם ה[[צנובר]]ים. זמן ההבשלה של ה[[אצטרובל]] הוא כ-36 חודשים – יותר מכל אורן אחר – ויש להמתין כ-15 שנה לקבלת יבול של אצטרובלים. הפצת הזרעים נעשתה בעבר בעיקר על ידי [[ציפור]]ים, וכיום נעשית בעיקר על ידי פעילות אנושית.
 
קיימת מחלוקת במחקר מהו מוצאו המקורי של העץ לאור העובדה שהעץ הוא אחד הראשונים שתורבת ונסחר, מחקרים הראו שמוצאו של הצנובר באירופה ולא באסיה, שכן הפעילות הקמביאלית (ע"ש שכבת קמביום, היוצרת תאים ב[[גזע (עץ)|גזע]]) התגלתה כתואמת [[אקלים]] אירופי לח ולא אסיאתי.<ref>יעל גרטי, [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3214761,00.html איך מפשיטים צנוברים?], ynet</ref>. לגבי [[ארץ ישראל]] המחלוקת אף גדולה יותר שכן לא ברור האם הוא חלק מהצומח הטבעי של הארץ, משערים שאורן הצנובר הובא לארץ ב[[ימי הביניים]] וזאת אף על פי שב[[לבנון]] ניתן למצוא חורשות רבות של מין זה<ref>{{צמח השדה|286}}</ref>. כיום לא ניתן למצוא בארץ [[עצים עתיקים בארץ ישראל|פרטים עתיקים]] יותר מעבר ל{{ה|מאה ה-19}}, הפרט הגדול ביותר מצוי ב[[גןהגנים הבהאיים בעכו|גנים הבהאיים]] ב[[עכו]], ונראה שה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] הם שחידשו את גידולו בארץ.
 
העץ [[תירבות צמחי בר|גדל בצורה מתורבתת]] מזה כ-6,000 שנה, בשל זרעיו האכילים, ויש עדויות ל[[מסחר]] בו מזה זמן רב; שמו ב[[רומא העתיקה|תקופה הרומאית]] – "פינוס דומסטיקוס" – מעיד על כך. כיום נפוץ העץ במדינות רבות שיש בהן [[אקלים ים-תיכוני]], והוא מגודל ב[[אמריקה הצפונית]], ב[[דרום אפריקה]] ובאזורים ב[[אירופה]].