46,672
עריכות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}})) |
|||
==הפשרה ב[[משפט עברי|משפט העברי]]==
ישנן ב[[תוספתא]] דעות שונות בקשר לעשיית פשרה:
דעת [[רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי]] היא שאסור לדיין בבית הדין לעשות פשרה במשפט העברי, אם כי יש מקום לעשיית פשרה כל עוד המקרה לא הגיע לביד הדין.
דעת [[רבי יהושע בן קרחה]] היא שמצווה על הדיין לשאול את בעלי הדין האם רצונם בפשרה.
דעת [[תנא קמא]] (התנא הראשון הנזכר בתוספתא), היא שאפשר לעשות פשרה, אבל אין מצווה בכך.
דעת [[רבי שמעון בן מנסיא]] היא שפשרה אפשר לעשות כל עוד בעלי הדין לא טענו את טענותיהם, או שלדיין לא ברור כמי ההלכה.
לעומת זאת, לדעת [[תנא קמא]] (התנא הראשון הנזכר בתוספתא), כל עוד בית הדין לא אמר את [[פסק הדין]] ניתן לבצע פשרה.
להלכה, פסק ה[[שולחן ערוך]] שמצווה לעשות פשרה, ושניתן לפשר כל עוד לא ניתן פסק הדין.
כמו כן פסק שאחרי שנתנה הפשרה בעלי הדין יכולים להתחרט, אלא אם כן נעשתה פעולת [[קניין]].
==פשרה במשפט הישראלי==
|