הבדלים בין גרסאות בדף "פשרה"

הוסרו 4 בתים ,  לפני 9 שנים
מ
מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}}))
 
==הפשרה ב[[משפט עברי|משפט העברי]]==
ישנן ב[[תוספתא]] דעות שונות בקשר לעשיית פשרה: <ref>תוספתא, סנהדרין, א, ג</ref>
דעת [[רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי]] היא שאסור לדיין בבית הדין לעשות פשרה במשפט העברי, אם כי יש מקום לעשיית פשרה כל עוד המקרה לא הגיע לביד הדין.
דעת [[רבי יהושע בן קרחה]] היא שמצווה על הדיין לשאול את בעלי הדין האם רצונם בפשרה.
דעת [[תנא קמא]] (התנא הראשון הנזכר בתוספתא), היא שאפשר לעשות פשרה, אבל אין מצווה בכך. <ref>על פי בבלי, סנהדרין, ז, א</ref>
דעת [[רבי שמעון בן מנסיא]] היא שפשרה אפשר לעשות כל עוד בעלי הדין לא טענו את טענותיהם, או שלדיין לא ברור כמי ההלכה.
לעומת זאת, לדעת [[תנא קמא]] (התנא הראשון הנזכר בתוספתא), כל עוד בית הדין לא אמר את [[פסק הדין]] ניתן לבצע פשרה.
 
להלכה, פסק ה[[שולחן ערוך]] שמצווה לעשות פשרה, ושניתן לפשר כל עוד לא ניתן פסק הדין. <ref>שולחן ערוך, חושן משפט, יב, ב</ref>
כמו כן פסק שאחרי שנתנה הפשרה בעלי הדין יכולים להתחרט, אלא אם כן נעשתה פעולת [[קניין]]. <ref>שולחן ערוך, חושן משפט, יב, ז</ref>
 
==פשרה במשפט הישראלי==