הבדלים בין גרסאות בדף "המלחמה האנגלו-פרסית"

אין תקציר עריכה
|עילה=נסיון פרסי לכיבוש העיר [[הראט]]
|צד ראשון={{דגל|הממלכה המאוחדת|22}} [[האימפריה הבריטית]]{{ש}} [[קובץ:Flag of the British East India Company (1801).svg|22px|]] [[חברת הודו המזרחית הבריטית]]{{ש}} [[קובץ:Flag of Afghanistan (1880–1901).svg|22px|]] [[אפגניסטן]]
|מפקד ראשון={{דגל|הממלכה המאוחדת|22}} מייג'ור גנרל [[סיר [[ג'ימסיימס אוטרם]]
|כוח ראשון=
|צד ראשון-אבדות=
'''המלחמה האנגלו-פרסית''' (ב[[אנגלית]]: '''Anglo-Persian War''') התרחשה בין ה-[[1 בנובמבר]] [[1856]] עד ל-[[4 באפריל]] [[1857]], כאשר כוח של [[הצבא הבריטי]] הגיב לנסיון הפרסי לכבוש את העיר [[הראט]] ב[[פקיסטן]]. המלחמה הייתה נקודת שיא במתח שבין [[האימפריה הבריטית]] ו[[פרס]] עם התמיכה של [[האימפריה הרוסית]] בהם. האימפריה הבריטית באותה התקופה רצתה לשמר את המצב בו אפגניסטן נותרת מדינה חופשית וחברותית כלפי בריטניה, זאת כחוצץ [[המשחק הגדול|כנגד ההתרחבות וההשפעה של האימפריה הרוסית]] מכיוון צפון מערב ופרס.
 
==מהלך המלחמה==
לאחר הכישלון הקשה [[המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה|במלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה]] כ-14 שנים קודם לכן, הוחלט בפיקוד בהודו הבריטית לצאת להתקפה לשחרור העיר הראט, דרך [[המפרץ הפרסי]] ולא במסע יבשתי מסוכן דרך אפגניסטן.
לאחר הכישלון הקשה [[המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה|במלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה]] כ-14 שנים קודם לכן, הוחלט בפיקוד בהודו הבריטית לצאת להתקפה לשחרור העיר הראט, דרך [[המפרץ הפרסי]] ולא במסע יבשתי מסוכן דרך אפגניסטן. בנובמבר, לאחר החרזת המלחמה, יצאה הדיוויזיה הראשונה במשט ספינות בריטיות מהנמל ב[[בומביי]] לעבר המפרץ הפרסי. ב-[[4 בדצמבר]] הכוח כבש את האי [[ח'ארג (אי)|ח'ארג]] ונחת ב-[[9 בדצמבר]] בחוף הפרסי מספר קילומטרים דרומה לעיר הנמל [[בושאר]]. מיד לאחר הנחיתה, הדיוויזיה הראשונה התקדמה אל עבר העיר וכבשה אותה ביום למחרת הנחיתה, זאת לאחר כיבוש מצודת 'ראשיר' והפגזת העיר על ידי הספינות הבריטיות.{{ש}}
סיורים בריטים גילו כוח פרסי בגודל של כ-4,000 חיילים באיזור [[שיראז]], לכן הוחלט לבקש תגבורת ולחכות להגעתה.
 
בינואר 1857, נחתה הדיוויזיה השנייה באיזור בושאר בפיקודו של [[ג'יימס אוטרם]] והכוח האנגלו-הודי כולו יצא שוב לכיוון בושאר בתנאי דרך קשים לאחר גשמי החורף. הכוח שאורגן לכדי שלושה חטיבות בפיקודו של אוטרם, החל לנוע לכיוון [[שיראז]]. ב-[[5 בפברואר]] הכוח עצר בקרבת הכפר קושאב היכן שהיו בארות מים נוחים, בהתקדמות של היומיים הבאים ראה אוטראם את הכוח הפרסי נסוג להרים מסביב והחליט להמנע מרדיפה מסוכנת להרים, במקום, הוא נסוג לאיזור קושאב.{{ש}}
הכוח הפרסי תפס עמדת שליטה בקרבת הכוח האנגלו-הודי עם כ-8,000 חיילים פרסים. כתגובה, תקף אוטראם את העמדה הפרסית בין ה-7 ל-8 בפברואר במה שהפך להיות "קרב קושאב", בו ניצחו הבריטים עם כ-700 חיילים פרסים הרוגים. הכוח הפרסי נסוג שוב להרים לאחר תבוסתו בקושאב ואוטראם חזר עם כוחו לאיזור העיר בושאר.
 
{{קצרמר|היסטוריה}}