תאונת פגע וברח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏בישראל: איני יודע איך ליישב את הסתירה בנתונים
שורה 16:
בניגוד למדינות אחרות, בישראל העבירה מתייחסת אך ורק לחובה לבדוק אם נגרמו נפגעים בתאונה ובמידת האפשר להגיש להם עזרה. בארצות הברית, להבדיל, העבירה מתייחסת לאי הזדהות הנהג המעורב בפני רשויות החוק.
 
בישראל מתרחשתמתרחשות מדי שנה בממוצע תאונתבין 350-750 תאונות פגע וברח עם נפגעים אחת ליום, ומדי שנה כ-15-18 תאונות פגע וברח קטלניות בהן נהרג אדם אחד או יותר. בשנים 1996-2008 נתפסו או הסגירו את עצמם כ-70% מהנהגים בתאונות פגע וברח קטלניות {{הערה|{{ynet|הלל פוסק|מגפת פגע וברח - האמת מאחורי ההיסטריה|3612234|25 באוקטובר 2008|}}}} {{הערה|1=[http://www.oryarok.org.il/?p=2925 10,849 בני אדם נפגעו בתאונות פגע וברח בין 2000-2009], אתר אור ירוק}}.
 
למרות שהעונש המירבי על הפקרה הוא 7 שנות מאסר, במשך השנים הסתפקו בתי המשפט בגזירת עונשים של מספר חודשי מאסר עד שנתיים, במקרים בהם ההפקרה היתה העבירה העיקרית. העלאת רף הענישה הסתמנה בשנת 2010 כאשר השופט גורפינקל פסק שש שנות מאסר על הפקרה בנוסף לעונש חמור ביותר על הריגה. בית המשפט העליון הקל בעונש, וקבע עונש של ארבע שנות מאסר על עבירת ההפקרה תוך שהוא קובע: "יש להניח כי פסק דין זה יהווה נדבך להעלאה הדרגתית של רף הענישה" {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/10/470/022/e06/10022470.e06.htm ע"פ 2247/10, שי סימון נגד מדינת ישראל], סעיפים 82, 87, 88}}.