הבדלים בין גרסאות בדף "המלחמה האנגלו-פרסית"

בינואר 1857, נחתה הדיוויזיה השנייה באיזור בושאר בפיקודו של [[ג'יימס אוטראם]] והכוח האנגלו-הודי כולו יצא שוב לכיוון בושאר בתנאי דרך קשים לאחר גשמי החורף. הכוח שאורגן לכדי שלושה חטיבות בפיקודו של אוטראם, החל לנוע לכיוון [[שיראז]]. ב-[[5 בפברואר]] הכוח עצר בקרבת הכפר קושאב היכן שהיו בארות מים נוחים, בהתקדמות של היומיים הבאים הבין אוטראם שהכוח הפרסי נסוג להרים מסביב והחליט להמנע מרדיפה מסוכנת להרים, במקום זאת הוא נסוג לאיזור קושאב.{{ש}}
הכוח הפרסי תפס עמדת שליטה בקרבת הכוח האנגלו-הודי עם כ-8,000 חיילים פרסים. כתגובה, תקף אוטראם את העמדה הפרסית בין ה-7 ל-8 בפברואר במה שהפך להיות "קרב קושאב", בו ניצחו הבריטים עם כ-700 חיילים פרסים הרוגים. הכוח הפרסי נסוג שוב להרים לאחר תבוסתו בקושאב ואוטראם חזר עם כוחו לאיזור העיר בושאר.
 
לאחר שהושאר כוח קטן להגן על בושאר, יצא הכוח האנגלו-הודי בכיוון צפון-מערב, לאורך ה[[שט אל-ערב]] אל עבר בעיר קורמשאהר. הספינות הבריטיות שטו במעלה הנהר כדי להפגיז את [[ביצורים|ביצורי]] העיר, הפרסים נסוגו לבסוף מהעיר והיא נכבשה ב-[[27 במרץ]]. כוח של כ-13,000 פרסים נסוג אל העיר [[אהואז]], כתגובה התארגן כוח אנגלו-הודי לנוע לכיוון העיר ולכבוש גם אותה. כוח זה הורכב נ[[הצי המלכותי הבריטי|הצי המלכותי]] וכוח מ[[הרגימנט המלכותי של סקוטלנד|רגימנט ההילנדס ה-78]] ומ[[הרגימנט המרסיאני|רגימנט הרגלים ה-64]] אשר תקף את הכוח הפרסי וכבש לבסוף את העיר אהואז ב-[[1 באפריל]].
 
ב-[[4 באפריל]], נחתם הסכם שלום ב[[פאריז]] והכוחות האנגלו-הודים החלו לסגת, אך היעדים הושגו והפרסים ספגו מהלומה קשה. מספר חודשים מאוחר יותר, כל הכוחות שנלחמו בקרבות בפרס ילחמו [[המרד ההודי הגדול|במרד ההודי הגדול]], כולל מפקדם במערכה [[ג'יימס אוטראם]].
 
{{קצרמר|היסטוריה}}