אמנת שנגן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא קשור לאמנה |
|||
שורה 18:
אמנת שנגן לא רק שמסירה את ביקורת הגבולות בין המדינות החברות, אלא היא גם קובעת כי על החברות לתאם את ביקורת הגבולות החיצונית שלהן (כלומר, כלפי מדינות שאינן חברות בהסכם). פרטים לגבי מערך ביקרות הגבולות, פיקוח על הגבולות והתנאים הנדרשים כדי להתיר לאדם להיכנס לאזור שנגן, מתוארים בפרטי-פרטים בתקנת האיחוד האירופי בשם "קוד גבולות שנגן".<ref>[http://eur-lex.europa.eu/LexUriServ/site/en/oj/2006/l_105/l_10520060413en00010032.pdf הטקסט המלא של הקוד] (באנגלית).{{PDF}}</ref> ספציפית, סעיף 7 של הקוד קובע כי כל אדם הנכנס אל אזור שנגן מן החוץ עובר בדיקה מינימלית, הכוללת את וידוא זהותו על סמך מסמך מזהה, ואילו אזרחי מדינות-שלישיות חייבים לעבור בדיקה מקיפה יותר, הכוללת גם את כל הדרישות לכניסה: מסמכים, ויזה, סטטוס תעסוקתי, אמצעי מימון, שיקולים ביטחוניים וכיוצא בזה.
על-פי תקנות שנגן (סעיף 45), נדרשים בתי-מלון ובתי-אירוח אחרים לנהל רישום של שמות האורחים, וכן אזרחות ומספר תעודת זהות או דרכון של אורחים זרים.
===ביטחון לאומי===
על פי סעיפים 21-23 של קוד הגבולות רשאית מדינה חברה להפעיל מחדש ביקורת גבולות לזמן קצר, אם נקבע שהדבר חיוני ל[[ביטחון לאומי|ביטחונה הלאומי]], אבל לשם כך עליה לעבור הליך התייעצות המוסדר בתקנות. דבר זה קרה בפורטוגל בזמן אליפות הכדורגל [[יורו 2004]], ובצרפת במשך הטקסים לציון 60 שנה ליום הניצחון במלחמת העולם השנייה. נעשה שימוש בסעיפים אלו בצרפת פעם נוספת מעט אחר-כך, אחרי [[פיגועים בלונדון (2005)|הפיגועים בתחבורה הציבורית בלונדון]] ב-[[2005]]. פינלנד הנהיגה מחדש ביקורת גבולות זמנית במהלך אליפות העולם באתלטיקה ב-2005; גרמניה עשתה זאת ב[[מונדיאל 2006]] ופעם נוספת בעת פסגת ה-[[G8]] ב-2007.
| |||