ישיבת פומבדיתא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}})
יעל י (שיחה | תרומות)
הרחבה+הסרת כפילות
שורה 1:
'''ישיבת פומבדיתא''' היא [[ישיבה]] שהתקיימה בעיר [[פומבדיתא]] ב[[יהדות בבל|בבל]] בתקופת ה[[אמוראים]] וה[[גאונים]], מ[[המאה ה-3]] ועד ל{{ה|מאה ה-11}}. הישיבה הוקמה בתחילת הדור השני לאמוראים, על ידי [[רב יהודה]], והתקיימה כ-800 שנה כישיבה דומיננטית ומשפיעה, יחד עם [[ישיבת סורא]].
 
==ציוני דרך==
לאחר פטירתם של [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]], בסוף הדור הראשון של האמוראים, במקביל למינויו של [[רב הונא]] כראש [[ישיבת סורא]], הלך [[רב יהודה]] לעיר פומבדיתא והקים שם ישיבה חדשה, ישיבת פומבדיתא, שהתקיימה כ-800 שנה, במשך תקופות האמוראים, ה[[סבוראים]] וה[[גאונים]], עד לימיו של [[האי גאון|רב האי גאון]]. העיר פומבדיתא הייתה מיושבת ביהודים זמן רב קודם לכן, עוד מימי [[בית המקדש השני]]<ref>[[רב שרירא גאון]] באיגרתו, על פי [[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] כג ע"ב.</ref>. העיר פומבדיתא ישבה על נהר "בדיתא" שהוא יובל של נהר ה[[פרת]], בפי הנהר (פום ב[[ארמית]] = פֶּה ב[[עברית]]). פומבדיתא מזוהה היום באזור העיר העיראקית [[פלוג'ה (עיראק)|פלוג'ה]].
 
ישיבת פומבדיתא וישיבת סורא היו, לאורך כ-800 שנה, לישיבות הדומיננטיות בעולם היהודי, ומהן יצאה תורה והוראה לכל תפוצות הגולה. ישיבת פומבדיתא העמידה בראשה במהלך הדורות גדולי תורה לדורותיהם, בהם [[רבה בר נחמני|רבה]] ו[[רב יוסף]], [[אביי]] ו[[רבא]], [[רב יוסי]] הסבוראי, [[רב סימונא]], [[רב רבא גאון]], [[רב פלטוי גאון]], [[רב שרירא גאון]] ובנו רב [[האי גאון]]. בתקופת הדור השלישי והרביעי של האמוראים הייתה ישיבת פומבדיתא בתפארתה. בתקופתו של רבא עברה הישיבה ל[[מחוזא]], ולאחר פטירתו חזרה לפומבדיתא.
 
עם חיתום התלמוד הבבלי בידי [[רבינא האחרון]] (בסורא) החלה תקופת הסבוראים ([[ד'ר"ס]] - [[ד'שמ"ט]], [[499]]-[[589]]), שברובה לא התקיימו לימודים סדירים בסורא, בגלל [[פרעות]] כנגד היהודים, אלא רק בפומבדיתא. כשהגיעו הרדיפות גם לפומבדיתא, הוצרכו חכמי הישיבה להעביר אותה לעיר [[פירוז שבור]] למשך כ-50 שנה, עד לפתיחתה מחדש בפומבדיתא בשנת [[ד'שמ"ט]] ([[589]]) בידי [[חנן מאישקיא|רב חנן מאישקיא]].