תורת המלך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 11134501 של 80.74.111.178 (שיחה) אינו העיקר שם (ואינו קישור חיצוני)
מ הגהה, קישורים פנימיים
שורה 24:
==מבנה הספר ותוכנו==
בספר ישנם שישה פרקים:
* פרק א' - עוסק באיסור הריגת גוי: [[הריגה|הריגת]] גוי אסורה מה[[תורה]], אך מקור האיסור אינו בציווי "לֹא תִּרְצָח" ב[[עשרת הדברות]] (שמות כ,יב), העוסק רק ברציחת יהודי, אלא בציווי "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט,ו) שנאמר לאחר [[המבול]], והוא אחד מ[[שבע מצוות בני נח]]. בפרק זה מובא הרמב"ם הכותב כי גוי עובד [[עבודה זרה]] אסור להורגו, אך גם אין להצילו במקרה ואובד (לדוגמאלדוגמה, [[טביעה (בעל חיים)|טובע]] בנהר). המחברים מסיקים מדבריו שכל גוי שאינו [[גר תושב]] ואינו במצב מלחמה עם ישראל נכלל בהגדרה זו ('לא מעלים ולא מורידים').
* פרק ב' - הריגת גוי שעובר על [[שבע מצוות בני נח]]: בפרק זה דנים המחברים בתנאים בהם מותר להרוג גוי שעובר על אחת משבע מצוות בני נח, שהעונש עליהן הוא [[עונש מוות|מיתה]]. נאמר בפרק כי "כאשר אנו ניגשים לגוי שעובר על שבע מצוות והורגים אותו מתוך אכפתיות מקיום שבע המצוות, אין שום איסור בדבר", אולם ההריגה מותרת רק בעקבות פסק דין. הם מביאים דעות שונות ללא הכרעה, אך הם כותבים שלכל הדעות אין להרוג גוי כאשר המעשה הוא "השחתה", כגון כאשר הגוי חוזר בתשובה או כאשר קיימת מערכת משפטית מתוקנת שאחראית על ענישתו.
* פרק ג' - מסירות נפש על רציחה בין בני נח: בפרק זה דנים המחברים בשאלה האם מותר לגוי להרוג גוי אחר (שאינו מאיים לפגוע בו) כדי להציל את חיי עצמו. מסקנתם היא שבמקרים מסוימים הדבר מותר לכל הדעות (למשל: כאשר רוצח מחזיק [[בן ערובה]] ויורה לעבר אנשים אחרים, מותר לירות ברוצח אף שגם בן הערובה עלול להיפגע), ובמקרים אחרים - ההיתר שנוי במחלוקת (למשל: כאשר אומרים לאדם הרוג את פלוני או שנהרוג אותך - נחלקו הדעות האם מותר למאוים להרוג כדי להינצל).
* פרק ד' - נפש יהודי מול נפש הגוי - בפרק זה טוענים המחברים ש"בכל מקום שבו נוכחותו של גוי מסכנת חיי ישראל - מותר להורגו (גם אם מדובר ב[[חסיד אומות העולם]] והוא לא אשם בכלל במצב שנוצר)". בהערה בסיום הפרק (עמוד קסט) מעירים המחברים ש"למעשה יש סברות לאסור את העניין מצד איבה שתגרום ל[[פיקוח נפש]]".
* פרק ה' - הריגת גויים במלחמה: לפי כותבי הספר, במצב מלחמה מותר להרוג את לוחמי האויב, את המסייעים ללוחמים ואף את התומכים ומעודדים אותם, משום שכל אלה מוגדרים כ[[רודף|רודפים]]. מותר, לתועלת הלחימה, לפגוע במטרות אויב גם אם עלולים להפגע אזרחי האויב שהם חפים מפשע, כגון להפציץ מטרות צבאיות של צבא האויב, אף שאנשים חיים בסמוך למטרות אלה והם עלולים להפגע.
* פרק ו' - פגיעה מכוונת בחפים מפשע: בפרק זה נטען כי מותר לשלטון לכוף את בני עמו לצאת למלחמה ולסכן את חייהם, ואף להרוג את המסרבים להילחם או את הבורחים מן המערכה. קל וחומר שמותר להרוג את אזרחי האויב אם הדבר נצרך לתועלת המלחמה. בחלק זה מובאות סברות שלפיהן מותר, בזמן מלחמה, להרוג גם ילדי גויים, לדוגמאלדוגמה כאשר ברור "שהם יגדלו להזיק לנו"<ref>בעמ' רז, לומדים המחברים מפירוש רבנו בחיי (לדברים כ י) "שיש סברא לפגוע בטף אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו, ובמצב כזה הפגיעה תכוון דווקא אליהם (ולא רק תוך כדי פגיעה בגדולים כאשר גם הם ניזוקים)". ובהערה מ"ו: "ובאופן פשוט גם הם מרוויחים מזה כי אחרת יגדלו בצורה לא מתוקנת וממילא נצטרך להרגם (בדומה לבן סורר ומורה שנידון על שם סופו)... – הילדים הללו לא יהיו עם קיום, וסופם להיות בני מוות בעולם בו אין להם מקום; ולכן מוטב להרגם כבר עכשיו".</ref>.
 
==הסכמות==
שורה 35:
* הרב [[יצחק גינזבורג]], ראש ישיבת עוד יוסף חי. על פי ההקדמה לספר, הרב גינזבורג גם עבר על חלקים ניכרים מהספר וחלק מההערותיו שולבו בו.
* הרב [[יעקב יוסף]], ראש ישיבת חזון יעקב ורב שכונת [[גבעת משה]] ב[[ירושלים]]. לאחר שזומן ל[[חקירה משטרתית]] בעקבות מתן ההסכמה, אמר הרב יוסף שיש להעניק למחברי הספר את [[פרס ישראל]], כשם שפרס זה הוענק לאביו, הרב [[עובדיה יוסף]] על ספריו שבהם מופיע תוכן דומה{{הערה|{{וואלה!|מוטי לוי|בנו של הרב עובדיה: פרס ישראל למחבר "תורת המלך"|1794204|16 בפברואר 2011||}}}}.
* הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] (הגרז"ן), מחשובי ה[[פוסק]]ים, לשעבר דיין ב[[בית הדין הרבני הגדול]]. מאוחר יותר חזר בו הרב גולדברג מהסכמתו וטען כי הספר מכיל דברים ש"אינם נכונים מכח הדין וגם אין להם מקום בשכל האנושי". עם זאת, הוא ציין כי ידוע שלעתים נהוג לכתוב הסכמה לספר גם מבלי לעיין בתוכנו ולכן אין בכך הטעיית הציבור.{{הערה|שם=נחשוני|{{ynet|[[קובי נחשוני]]|הגרז"ן: חוזר בי מההסכמה ל"הלכות הריגת גוי"|3819057|[[13 בדצמבר]] [[2009]]|}}}} {{הערה|1=[http://12heshvan.org/magazin_item.asp?item_id=168 הגרז"ן על "תורת המלך"], אתר פורום י"ב בחשוון}}
* הרב [[דב ליאור]], רב העיר [[קריית ארבע]]-[[חברון]], וראש [[ישיבת ניר קריית ארבע]].
 
שורה 69:
* אריאל פינקלשטיין, [http://yhn.co.il/home/kingsway.pdf דרך המלך : גזענות ואפליית גויים בהלכה – אלטרנטיבה הילכתית ומטא-הלכתית לספר 'תורת המלך'], הוצאת ישיבת "אהבת ישראל", [[נתיבות]], תשע"א. {{PDF}}
* ישי ברג [http://www.odyosefchai.org.il/index.php?option=com_content&view=article&id=957%3A2011-02-08-19-07-58&catid=245%3A2010-09-01-07-16-38&Itemid=339 מענה ל"דרך המלך"] [[ישיבת עוד יוסף חי|ישיבת "עוד יוסף חי"]].
* {{מוסף שבת||פולמוס תורת המלך|category/פרוייקטיםפרויקטים-ופולמוסים/פולמוס-תורת-המלך}}
 
==הערות שוליים==