תורת המלך – הבדלי גרסאות

* פרק א' - עוסק באיסור הריגת גוי: [[הריגה|הריגת]] גוי אסורה מה[[תורה]], אך מקור האיסור אינו בציווי "לֹא תִּרְצָח" ב[[עשרת הדברות]] (שמות כ,יב), העוסק רק ברציחת יהודי, אלא בציווי "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט,ו) שנאמר לאחר [[המבול]], והוא אחד מ[[שבע מצוות בני נח]]. בפרק זה מובא הרמב"ם הכותב כי גוי עובד [[עבודה זרה]] אסור להורגו, אך גם אין להצילו במקרה ואובד (לדוגמאלדוגמה, [[טביעה (בעל חיים)|טובע]] בנהר). המחברים מסיקים מדבריו שכל גוי שאינו [[גר תושב]] ואינו במצב מלחמה עם ישראל נכלל בהגדרה זו ('לא מעלים ולא מורידים').

* פרק ו' - פגיעה מכוונת בחפים מפשע: בפרק זה נטען כי מותר לשלטון לכוף את בני עמו לצאת למלחמה ולסכן את חייהם, ואף להרוג את המסרבים להילחם או את הבורחים מן המערכה. קל וחומר שמותר להרוג את אזרחי האויב אם הדבר נצרך לתועלת המלחמה. בחלק זה מובאות סברות שלפיהן מותר, בזמן מלחמה, להרוג גם ילדי גויים, לדוגמאלדוגמה כאשר ברור "שהם יגדלו להזיק לנו"<ref>בעמ' רז, לומדים המחברים מפירוש רבנו בחיי (לדברים כ י) "שיש סברא לפגוע בטף אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו, ובמצב כזה הפגיעה תכוון דווקא אליהם (ולא רק תוך כדי פגיעה בגדולים כאשר גם הם ניזוקים)". ובהערה מ"ו: "ובאופן פשוט גם הם מרוויחים מזה כי אחרת יגדלו בצורה לא מתוקנת וממילא נצטרך להרגם (בדומה לבן סורר ומורה שנידון על שם סופו)... – הילדים הללו לא יהיו עם קיום, וסופם להיות בני מוות בעולם בו אין להם מקום; ולכן מוטב להרגם כבר עכשיו".</ref>.

* הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]] (הגרז"ן), מחשובי ה[[פוסק]]ים, לשעבר דיין ב[[בית הדין הרבני הגדול]]. מאוחר יותר חזר בו הרב גולדברג מהסכמתו וטען כי הספר מכיל דברים ש"אינם נכונים מכח הדין וגם אין להם מקום בשכל האנושי". עם זאת, הוא ציין כי ידוע שלעתים נהוג לכתוב הסכמה לספר גם מבלי לעיין בתוכנו ולכן אין בכך הטעיית הציבור.{{הערה|שם=נחשוני|{{ynet|[[קובי נחשוני]]|הגרז"ן: חוזר בי מההסכמה ל"הלכות הריגת גוי"|3819057|[[13 בדצמבר]] [[2009]]|}}}} {{הערה|1=[http://12heshvan.org/magazin_item.asp?item_id=168 הגרז"ן על "תורת המלך"], אתר פורום י"ב בחשוון}}

* {{מוסף שבת||פולמוס תורת המלך|category/פרוייקטיםפרויקטים-ופולמוסים/פולמוס-תורת-המלך}}