הבדלים בין גרסאות בדף "אדולף רדינג"

נוספו 44 בתים ,  לפני 8 שנים
גלריית תמונות
מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}}))
(גלריית תמונות)
ב-[[1926]] שב ל[[ברלין]], הקים בה משרד לאדיכלות יחד עם [[האנס שארון]] (Scharoun) ועשה בו חיל. הוא אף הצטרף לחבורת "[[Der Ring]]" מיסודו של [[אריך מנדלסון]], ששאפה לקדם את ה[[אדריכלות מודרנית|אדריכלות המודרנית]]. רדינג השתתף עם שותפו, שארון, בתכנון ב[[שיכון וייסנהוף]] של ה[[וורקבונד]] ב[[שטוטגארט]] ב-[[1927]] ותערוכה דומה בורוצלב ב-[[1929]]. כמו כן תיכננו יחד שיכונים בברלין עד [[1933]]. אולם עם [[עליית הנאצים לשלטון]], היגר עם אשתו ה[[יהודי]]יה ל[[צרפת]]. ב-[[1936]] המשיך להגר לחיפה.
 
[[תמונה:Carmel Center P4260042.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אזור מרכז הכרמל כיום]]
[[קובץ:Wroclaw-redakcjaWyborczej plSolny.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדולף רדינג, Mohrenapotheke (הבניין הלבן מימין) ב[[ורוצלב|וורוצלב]], 1922; כיום מקום מושבו של העיתון ''[[Gazeta Wyborcza]]'']]
ב[[חיפה]] תיכנן רדינג מספר בתים, אשר חלקם קיימים עד ימינו. אחד מהם הוא הבית ברחוב דרך הים 91 (ביתו של [[מרדכי נמצא-בי]]) המיועד ל[[שימור מבנים|שימור]]. ב-[[1944]] תיכנן את מפעל פרוטרום, אחרי שתיכנן את בתיהם של מקימי המפעל מריוס (יוסף) גרזון (ב-[[1939]]) ויהודה ארטן (ב-[[1941]]). כל הבנינים בחיפה. הוא תיכנן בתים גם מחוץ לחיפה כגון בית לוין ב[[קרית ביאליק]] ובית הרצברגר ב[[נהריה]] (ב-[[1937]])<ref>אליעזר פרנקל, [http://www.sadnafrenkel.co.il/chron.html כרונולגיה תולדות האמנות], פרק 16.</ref>.
 
 
רדינג נחשב לאחד האדריכלים הנשכחים ולא זכה להערכה לא בגרמניה ולא בישראל שבה היה האדריכל הלא-יהודי, הכמעט יחיד, בעל מוניטין שהגיע אליה מגרמניה.
 
<gallery>
קובץ:Mordechai Nimtza-Bi house.jpg|ביתו של מרדכי נמצא-בי ב[[כרמל מערבי]]
[[תמונה:Carmel Center P4260042.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אזור [[מרכז הכרמל]] כיום]]
[[קובץ:Wroclaw-redakcjaWyborczej plSolny.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדולף רדינג, Mohrenapotheke (הבניין הלבן מימין) ב[[ורוצלב|וורוצלב]], 1922; כיום מקום מושבו של העיתון ''[[Gazeta Wyborcza]]'']]
</gallery>
 
==קישורים חיצוניים==