אדולף רדינג – הבדלי גרסאות

ב-[[1926]] שב ל[[ברלין]], הקים בה משרד לאדיכלות יחד עם [[האנס שארון]] (Scharoun) ועשה בו חיל. הוא אף הצטרף לחבורת "[[Der Ring]]" מיסודו של [[אריך מנדלסון]], ששאפה לקדם את ה[[אדריכלות מודרנית|אדריכלות המודרנית]]. רדינג השתתף עם שותפו, שארון, בתכנון ב[[שיכון וייסנהוף]] של ה[[וורקבונד]] ב[[שטוטגארט]] ב-[[1927]] ותערוכה דומה בורוצלב ב-[[1929]]. כמו כן תיכננו יחד שיכונים בברלין עד [[1933]]. אולם עם [[עליית הנאצים לשלטון]], היגר עם אשתו ה[[יהודי]]יה ל[[צרפת]]. ב-[[1936]] המשיך להגר לחיפה.

 

ב[[חיפה]] תיכנן רדינג מספר בתים, אשר חלקם קיימים עד ימינו. אחד מהם הוא הבית ברחוב דרך הים 91 (ביתו של [[מרדכי נמצא-בי]]) המיועד ל[[שימור מבנים|שימור]]. ב-[[1944]] תיכנן את מפעל פרוטרום, אחרי שתיכנן את בתיהם של מקימי המפעל מריוס (יוסף) גרזון (ב-[[1939]]) ויהודה ארטן (ב-[[1941]]). כל הבנינים בחיפה. הוא תיכנן בתים גם מחוץ לחיפה כגון בית לוין ב[[קרית ביאליק]] ובית הרצברגר ב[[נהריה]] (ב-[[1937]])<ref>אליעזר פרנקל, [http://www.sadnafrenkel.co.il/chron.html כרונולגיה תולדות האמנות], פרק 16.</ref>.

 

 

רדינג נחשב לאחד האדריכלים הנשכחים ולא זכה להערכה לא בגרמניה ולא בישראל שבה היה האדריכל הלא-יהודי, הכמעט יחיד, בעל מוניטין שהגיע אליה מגרמניה.

 

==קישורים חיצוניים==